משחק בקוביא

שו”תקטגוריה: הלכהמשחק בקוביא
שואל שאל לפני 3 שנים

שלום הרב,
 
נתקלתי בשו”ת תמוה של החוות יאיר בסימן ס”א:
“בחבורה לומדים אצלי ומקשיבים לקולי סעדו יחד י”ב ב”ב בטוב לבם ביין בימי פורים הטילו גורל על כוס כסף גדול מוזהב ונתן כל אחד א’ ר”ט וזה מעשה הגורל…”
 
רציתי לשאול אם יש פה בעיה של משחק בקוביא, ולמה הוא לא מעלה את הנקודה הזאת?

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 שנים

שלום.
זוהי תשובה מפורסמת שלו על גורלות (עסקתי בה קצת במאמרי לפרשת פנחס המצ”ב, פרשת השבוע). ראשית, מדובר בפורים. שנית, אלו לא כאלה שמשחקים קבוע ולהלכה נפסק כדעה במשנת פ”ג דסנהדרין שהמשחק פוסל רק אם אין לו מלאכה אלא היא. ושלישית הוא מדבר שם על כמה סוגי גורלות, שאם עושים אותו באופן הגון זה נקבע מלמעלה וככל הזכור לי משמע מדבריו שם שמותר לעשות זאת.
——————————————————————————————
שואל:
יש משנה בשבת פרק כג:
מונה אדם את אורחיו ואת פרפרותיו מפיו אבל לא מן הכתב ומפיס עם בניו ועם בני ביתו על השלחן ובלבד שלא יתכוין לעשות מנה גדולה כנגד קטנה משום קוביא ומטילין חלשים על הקדשים ביום טוב אבל לא על המנות
 
אני מבין מפה שאסור להטיל גורל גם באקראי. לגבי סוגי הגורל, לכאורה חז”ל לא חילקו בין סוגי גורל שונים לעניין איסור קוביא.
——————————————————————————————
הרב:
ראה במפרשים שם שמדובר על איסור גזל משום אסמכתא. אבל בסוגיית סנהדרין שהזכרתי נחלקו אמוראים האם משחק בקוביה יש בו משום אסמכתא או לא, ולהלכה פוסקים כרב ששת שלא. המשנה שם בסתמא הולכת כדעה שיש כאן אסמכתא אבל לא נפסק כך להלכה. ובפיהמ”ש לרמב”ם האריך לכתוב שלכל הדעות יש בזה איסור של דרך ארץ שלא ראוי לעסוק בזה (לפחות אם זה עיקר עיסוקו בחיים, כפי שכתבתי, ע”ש).
מעבר לזה, כתבתי שההבדל בין ההגרלות הוא חידוש של החוו”י, והחידוש בזה הוא שבאמת לא מצאנו חילוק בין סוגי ההגרלות כפי שכתבת. אמנם כדאי שתראה את דבריו שם (לא בדקתי כעת, וכתבתי מהזיכרון).
——————————————————————————————
שואל:
באופן כללי להלכה בימינו, האם מותר לעשות הימור או התערבות על כסף שלא בדרך קבע?
——————————————————————————————
הרב:
כפי שכתבתי, להלכה מותר לעשות זאת בדרך ארעי. הנפ”מ לוויכוח בין האמוראים בסנהדרין היא בדיוק האם האיסור הוא כשזה הדבר העיקרי (אם זה רק לא דרך ארץ ויישובו של עולם) או שבכל מעשה כזה יש איסור (אם זה גזל). להלכה נפסק שאין כאן גזל. ברמב”ם בפיהמ”ש שם כתב שעדיין לעשות זאת בדרך קבע זהו איסור, ולא ברור האם כוונתו ממש לאיסור או רק מעשה לא ראוי.

השאר תגובה