משמעות ההלכות המעשיות.
שלום הרב, הגישה היהודית המקובלת, זה שחוץ מכוונות טובות, אידאלים גבוהים וחשובים, צריך גם מעשים אפילו קשירת השרוכים בנעל צריכים להיעשות בצורה מסוימת.
אשמח שהרב יסביר למה זוהי גישתנו? לא די בלהיות אנשים טובים? לקיים את מה שכתוב בתורה ולהיות אנשים מוסריים?
אדם אחד אמר לי שבנצרות אדם אומר לאשתו ״אני אוהב אותך״, לא משנה באיזה נוסח ובאיזה שפה.
וביהדות האדם אומר ״לשם יחוד… לקיים מצוות ואהבת וכו׳…״ (אני חלילה לא תומך בנצרות)
משהו בטבעיות של החיים נפגע בגלל ריבוי ההלכות והדקדקנות, זה נראה שאין טעם לפעמים בירידה לרזולוציות הנמוכות והלא רלוונטיות של החיים.
אם לרב יש מהלך על זה אני אשמח לשמוע או שהרב יפנה אותי למקור.
תודה רבה.
0. אקדים שאני לא אוהב את המינוח "גישתנו". על ישתך אתה מחליט ולא אני. ועל גישתי אני מחליט ולא אתה. אין שום סיבה לחשוב שיש לנו גישה משותפת. אם אינך מקבל את זה אז זו לא גישתך. אתה יכול לשאול מהי גישתי ולבקש ממני הסבר לגביה.
1. הצלחת לערבב כאן בין ארבע שאלות שונות: א. התחלת בשאלה מדוע דרושים מעשים ולא די בכוונות. ב. המשכת בשאלה מדוע נדרשות מאיתנו מצוות מעבר להתנהגות מוסרית. ג. בהמשך שרבבת לכאן שאלה שלישית שמדברת על מה שכתוב בתורה, כנראה לעומת תוספות של חכמים. את זה בכלל לא הבנתי. ד. יש בדבריך גם שאלה רביעית מדוע דרושים פרטים ולא די בעקרונות כלליים.
2. למה דרושים מעשים זה נראה לי מובן מאליו. כי רוצים שיקרו דברים, ולא די בכוונות.
3. למה יש מצוות מעבר למוסר, ראה בטור 541.
4. המוסר אכן לא דורש לשם ייחוד. אבל הוא כן דורש כוונה מוסרית. מעשה מוסרי ללא כוונה אינו מעשה מוסרי (ראה טורים 342, 353 ועוד). מסיבה דומה מצוות שאינן מוסריות צריכות כוונה לשם מצווה. אהבת הריע כמצווה דורשת לשם ייחוד של קיום מצוות ואהבת לרעך כמוך, וקיומה כעיקרון מוסרי דורש כוונה מוסרית ולא לשם ייחוד, ממש כמו אצל כל גוי.
5. אתה מניח שחיים טבעיים הם הכי טובים ולא היא. אדם צריך לפעול על פי כוונות ומתוך מחשבה ולא סתם לזרום. כבשים סתם זורמות. נכון שלפעמים ההיצמדות לפרטים גורמת לאבדן שכל ישר, וגם על כך כתבתי לא פעם.
6. זה מתקשר לתפיסה המעוותת שכל כך רווחת בעולם שלנו שלפיה יש להתנהל לפי הרגש, ושהתנהלות לפי השכל היא קרה ומנוכרת ולא מוסרית. אלו דברי הבל שמובילים בעיקר לעיוותים מוסריים. כתבתי גם על כך לא פעם (22, 259, 313, 605 ועוד הרבה).
אינני השואל, אך אני חושב שתשובת הרב מתחמקת.
למה דרושים מעשים ולא די בכוונות, עלתה שאלה.
והתשובה:
2" .כי רוצים שיקרו דברים".
מה קורה כאשר קושרים נעל שמאל קודם ימין? בסופו של דבר הנעליים של הגוי גם הם קשורות.
מה קורה כאשר בשר שנשחט דרך הצוואר? בסופו של דבר חיית הגוי גם היא שחוטה.
כיצד הימנעות מבשר וחלב מועילה להשביע את הקיבה?
ומה חילול שבת יוצר במציאות הרחבה?
אתה באמת חושב שמטרת הקשורה של ימין לפני שמאל היא שהנעליים תהיינה קשורות? זה בערך כמו לומר שמטרת השחיטה היא שהבהמה תמות, ומטרת אכילת בשר לחוד מחלב היא לשבוע. אם זו היתממות אז הרשה לי להמשיך ולהיתמם, קשה לדון ברמת טיעון כל כך ירודה.
זה בידיוק השאלה אז מה המטרה במעשה עצמו ?
דבר אחד ברור. המטרה אינה המטרה הפיזית שציינת. בהלכות דאורייתא איני יודע מה המטרות. כנראה עניינים רוחניים כלשהם. בהלכות דרבנן יש כל מיני. חלקן סייגים וגזירות, וחלק הרחבות של דאורייתא. חלקם תקנות שמטרתן מובנת מאליה (חנוכה ופורים).
להבנתי מטרת המצוות היא לנהל את חיינו על פי רצון השם ובכך מתעלים רוחנית.
״וכי מה איכפת ליה להקב"ה למי ששוחט מן הצואר או מי ששוחט מן העורף הוי לא נתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות״ (בראשית רבה מד,א)
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer