משמעות המילה האזרח בתורה

שו”תקטגוריה: עיון תלמודימשמעות המילה האזרח בתורה
אייל שאל לפני שנה 1

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני שנה 1

במקומות רבים חז”ל הבינו אותה כיהודי מקורי (למעט גר). אמנם יש בזה סתירות.

mikyab צוות הגיב לפני שנה 1

אני מעתיק לכאן את שאלתך השנייה שקשורה לכאן:

שלום רב,
הגמרא במסכת קידושין אומרת שנשים פטורות ממצוות סוכה היות ונאמר ביחס אליה בתורה “האזרח”.
לעומת זאת ביחס ליום הכיפורים נאמר “תענו את נפשותיכם האזרח והגר וכו ” וכאן האזרח כולל גם את הנשים.

אודה לרב על הסברו לכך
לעומת זאת לגבי יום הכיפורים נאמר בתורה \”תענו את נפשותיכם וכל מלאכה לא תעשו האזרח והגר הגר בתוככם\”, וכאן האזרח כולל גם את הנשים.
כיצד מסתדרים שני פסוקים אלו ?

תודה וכל טוב

תשובתי:
ראשית, ביחס לסוכות כתוב “האזרח בישראל”, ואולי זה רק גברים, לאפוקי מסתם אזרח.
שנית, לזה התכוונתי למעלה בנושא הסתירות. לכן נראה שזה מונח תלוי הקשר. כשאומרים האזרח והגר באים לרבות הכל (שהרי גר הוא פחות אזרח מאישה), ולכן כנראה לומדים שאזרח כולל נשים. אזרח סתם (ואולי דווקא “האזרח בישראל”) לא כולל נשים.
כמובן תמיד ייתכן שאלו דעות חלוקות.

רוני הגיב לפני שנה 1

השאלה הזו נשאלה במפורש ע”י הגמרא במסכת סוכה כח ע”ב, ונענתה שבאמת המילה “האזרח” לא ממעטת נשים מסוכה, אלא “הלכתא נינהו ואסמכינהו רבנן אקראי”.

רוני הגיב לפני שנה 1

תיקון: סוכה דף כח ע”א.

mikyab צוות הגיב לפני שנה 1

זה לא עונה. האסמכתא הפוכה למשמעות המילה, אז איזו אסמכתא זו?

רוני הגיב לפני שנה 1

זו הרי שאלה על הגמרא בסוכה. הלוא הגמרא היא שהקשתה מריבוי נשים לעינוי על מיעוט נשים מסוכה ששניהם נלמדו וה”אזרח” והשיבה שנשים אכן לא ממועטות מ”האזרח” אלא זו אסמכתא בעלמא.
אז על הגמרא יש לשאול איזו מן אסמכתא זו.
אבל זה לא מאוד קשה: ביום הכיפורים מצאנו שהמילה “אזרח” מתייחסת לאזרח ולא אזרחית, ורק ה”א הידיעה (“האזרח”) מרבה כל אזרח ואזרחית. בסוכה יש הלכתא שממעטת נשים, אם כך ע”כ ה”א הידיעה של “האזרח” בא לשום דרשה ולא לרבות הנשים, ואם כן נשאר הדיוק הרגיל אזרח ולא אזרחית (אלא שאין צורך במיעוט בשביל הלימוד, שהרי ההלכתא עצמה מלמדת זאת ולכן הלימוד הזה אינו מקור אלא אסמכתא).

mikyab צוות הגיב לפני שנה 1

ברור. הקשיתי על הגמרא. אבל לא הבנתי את התירוץ שאתה מציע לקושייתי.
למסקנת הגמרא אזרח הוא רק גברים. לכן הה”א בא לרבות נשים ביו”כ (למסקנה רק בתוספת עינוי). אז גם בסוכה אזרח הוא רק גברים. כעת יש הו”א לרבות נשים בגלל כעין תדורו או או ט”ו-ט”ו, ולזה באה ההלכתא למעט נשים. והמיעוט מהה”א הוא אסמכתא בעלמא (ובעצם עיקר דרשת הה”א באה לרבות גרים).
ועל כך הקשיתי כיצד עושים אסמכתא שהה”א באה למעט נשים. הרי אזרח סתם הוא רק גברים, וגם הה”א בד”כ היא אות שבאה לרבות (כמו בגרים וגם בתוספת עינוי), ולא למעט. אז כיצד עושים אסמכתא למעט נשים מה”א דהאזרח? גם הה”א באה תמיד לרבות וגם המילה אזרח בלי ה”א כוללת רק גברים. אם כבר היו צריכים לומר שלומדים מאזרח בלי הה”א למעט נשים, ועל כך להוסיף שזו אסמכתא. זה היה סביר יותר.
אתה הצעת שבאמת מיעטו מהמילה אזרח ולא מהה”א. אבל הגמרא הסבירה בפירוש שהאסמכתא למיעוט האישה היא מהה”א ולא מהמילה אזרח עצמה.

mikyab צוות הגיב לפני שנה 1

אמנם כל זה לשיטת רש”י שכתב שהקושיא היתה כיצד הה”א עושה תפקידים הפוכים. אבל בריטב”א כתב שהקושיא היא מהמילה אזרח עצמה, וצלע”ק.

רוני הגיב לפני שנה 1

כן, התכוונתי שבמסקנה שמדובר באסמכתא אולי הדיוק הוא לא מה”א הידיעה (ומהגמרא בקידושין אכן לא שומעים דבר על ה”א הידיעה).
אבל במחשבה שנייה הצדק אתך, וקשה לומר כך בגמרא בסוכה, כי מהברייתא שם משמע שהדיוק הוא מה”א הידיעה.
אני לא יודע עד כמה צריכים להתאמץ להבין את ההיגיון בדבר שאינו לימוד אמיתי אלא עיקרו לזיכרון בעלמא, אבל אולי אפשר לומר שהואיל ויש הלכתא מפורשת למעט נשים מסוכה, שוב לא הייתה הווא אמינא להבין שהמילה “אזרח” בסוכה באה לדרשת ‘אזרח ולא אזרחית’ כי זה כבר נלמד מההלכתא, ולכן ה”א הידיעה דווקא יכולה למעט נשים (כי לפי הגמרא אם המילה “אזרח” לא ממעטת אזרחית אז ה”א הידיעה ממעטת אזרחית, ואם המילה “אזרח” ממעטת אזרחית אז הה”א מרבה אותה). ואכן צ”ע.

השאר תגובה