משקל מאמרי חז"ל בתלמוד
שלום הרב מיכאל
אני מנסה להבין מה בין הלכה מדרבנן/סייגים/גזרות פסוקות וחד משמעיות שנמצאות בתלמודים ובמשניות, אשר נפסקו מכוח הסנהדרין, לבין מה שנראה בתלמוד כמאמר מוסרי שכתוב בלשון קשה.
למשל, ישנם כמה דברים שנכתבים בלשון "חייב מיתה" כגון תלמיד חכם שנמצא כתם בבגדו. או כל תלמיד חכם שאין בו דעה נבלה טובה הימנו; כל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו, ועוד כיוצא בזה. כמדומני, דברים כאלה לא נפסקו להלכה וגם בוודאי שאינו חייב מיתה בפועל וזה גוזמא. אבל אם כך מניין שנבדיל מה הלכה ומה לא? האם צריך שבפירוש יכתב לנו לשון "אסור" וכדומה? או שרק ההקצנה בלשונם של חכמים צריכה להביא אותנו למשהו כשר או פסול? עושה לי רושם שהרבה מאותם מאמרים הם בסך הכל דעותיהם המוסריות של חכמים לגבי תקופתם ומצבם. אשמח לשמוע דעתך.