מתעסק ושוגג בחלבים ועריות

שו”תקטגוריה: עיון תלמודימתעסק ושוגג בחלבים ועריות
אורן שאל לפני 3 שנים

שלום הרב,
ידוע הדין שמתעסק בחלבים ועריות חייב שכן נהנה. הרמב”ם הרחיב את הדין לכל איסורי אכילה שבתורה:
האוכל מאכל ממאכלות האסורות דרך שחוק, או כמתעסק–אף על פי שלא נתכוון לגוף האכילה–הואיל ונהנה, חייב כמי שמתכוון לעצמה של אכילה; והניה הבאה לו לאדם בעל כורחו באיסור מכל האיסורין–אם נתכוון, אסור; ואם לא נתכוון, מותר.
ואילו במקום אחר הרמב”ם כתב:
האוכל כזית חלב–במזיד, חייב כרת; בשוגג, מביא חטאת קבועה.
מדוע לא אומרים גם לגבי אכילת החלב שנעשתה בשוגג שהואיל ונהנה חייב (וכן גם לגבי שאר איסורי אכילה)? הרי לא גרע ממתעסק.
בברכה,

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 שנים

ראשית, לא הבנתי מה שהבאת מהרמב”ם. המתעסק בחלבים ועריות זה על כל ההנאות (או לפחות על האיסורים שיסודם הנאה). מעבר לזה, הרמב”ם מדבר על חלב בשני ההקשרים ולכן לשאלתך לא חשובה ההרחבה הזאת.
לעצם השאלה, היא לוקחת אותנו לעצם ההבחנה בין שוגג למתעסק. זו שאלה קשה מאד שנוגעת להגדרת מתעסק (וגם ליחס שלו עם אינו מתכוין. ראה קו”ש ח”ב סי’ כג).
בפשטות שגגה באכילת חלב היא אכילת הדבר בלי לדעת שהוא חלב או בלי לדעת שחלב אסור. מתעסק זה לא לדעת שאתה אוכל, או לאכול מבלי משים (בלי מודעות). כך עולה מרש”י כריתות יט:
מתעסק בחלבים- כגון חלב ושומן לפניו ונודע שזה חלב וזה שומן ונתכוון
לאכול שומן והביט למקום אחר והלכה ידו אל החלב ואכלו אי נמי
חלב וחלב לפניו וסבור שהוא שומן ונתכוין לאכול חתיכה זו ואכל
את זו ולא דמי לשוגג דשוגג היינו שנתכוין לחתיכה זו עצמה אבל
סבור שהוא שומן.
והנה, בהלכה סברת “שכן נהנה” מחפה על התעסקות, כלומר הופכת אותך למי שכן עוסק באכילה, או באכילת הדבר הזה. ועדיין אם אינך יודע שהדבר הזה הוא חלב, או לא יודע שחלב אסור – אתה שוגג גם אם נהנית.
יש להאריך בזה עוד, בתלות בהבנות בסברת שכן נהנה, ואכ”מ.

השאר תגובה