נזקי שוכר

א׳ שאל לפני שנה 1

למו"ר עט"ר גאון הדור במדב"ר הגדול הגרמ"ד אברהם שליט"א,
ראובן שכר דירה משמעון ונתקלקל דבר מסויים בבית שהשכיר בתוך זמן השכירות האם יש חיוב על המשכיר לתקן או לא?
 
לכאו' הנה באופן שנתקלקל מהשימוש של השוכר כגון שנשבר החלון או הברו דהשוכר וכיו"ב תוך כדי פתיחתו וסגירתו של השוכר או שנסתם הצינור מהשימוש דהשוכר וכיו"ב בזה המנהג שהחיוב על השוכר לתקן ואפילו באופן שקרוב קצת לאונס נרא' שהמנהג שהשוכר מתקן הקלקול שנוצר ובאונס גמור יש עדיין לעיין ובאופן שנתקלקל מתוך בלאי טבעי כגון שניקב צינור וכיו"ב המנהג בזה שהחיוב על המשכיר לתקנו ועיין בחקרי לב ח' חו"מ סי' ס"א שכ' שהמנהג לחייב את המשכיר וכ"ש בימינו שכן המנהג.
 
השאלה בעיקר תהיה באונס שבא מעלמא כגון שפורצים וגנבים או מפגינים וכיו"ב פרצו לבית שלא בגרמת השוכר וקלקלו דלתות או שברו חלונות וכיו"ב או שפרצה שריפה באונס ושרפה מקצת, דלתות וכיו"ב שנר' דבזה אין מנהג ברור ע"ז יש לדון האם יש חיוב על המשכיר להעמיד לו בית מתוקן כבתחילה או שפטור מלתקן והשוכר שרוצה להמשיך לגור בדירה עליו לתקן לעצמו.
 
אני עניתי, דהנה יש  קריטריון קבוע שנזכר בבבא מציעא (פ"ח מ"ז): "המשכיר בית לחבירו המשכיר חייב בדלת בנגר ובמנעול ובכל דבר שמעשה אומן אבל דבר שאינו מעשה אומן השוכר עושהו … ".
 
וכן פסק השו"ע חו"מ סי' שיד.
 
ולכן אם התקלקל משהו בבית כתוצאה משימוש, בלאי וכד' אם תיקונו מעשה אומן המשכיר חייב, ואם תיקונו מעשה הדיוט השוכר חייב.
 
אם אחרים הזיקו לדירה בכוונה, חל על המשכיר  לתקן שהרי כך הושכר הבית  לשוכר כשהוא תקין.
אשמח מאוד אם יתייחס כבודו להערתי, 
בתודה ובמחילה,
תלמידו מפי כתביו 

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני שנה 1

שלום רב.
ראשית, מה שקובע הוא החוק הישראלי שזהו גם המנהג כיום. מבחינת ההלכה.
בגמרא ב"מ (פ' השוכר ופ' הבית והעלייה) דנים בשכר חמור והוליכו בהר או בבקעה וכן בשכר בית ונפל הבית. אמנם בשכירות של "חמור זה" לא צריך להעמיד לו חמור אחר כי החמור הזה איננו, אבל בבית יש לדון גם אם נפל האם כשמקימים אותו שוב הוי בית זה או בית אחר. ככל הזכור לי, נחלקו בזה ריטב"א ותוס' לגבי נדר ותנאי בגירושין שלא תלך לבית אביה ונפל הבית ותקנוהו – אי הוי אותו בית או בית אחר.
לענייננו, פשיטא שזהו כשכירות של 'בית זה', והבית לא נפל אלא ניזק וכאן בוודאי המשכיר צריך להעמיד לו את הבית. איני רואה מאי שנא אונס של נפל הבית מאונס של היזק מפריצה. ואונס מן שמיא לאונס מידי אדם. כל עוד האונס אינו בגרמת או בפשיעת השוכר החובה היא על בעה"ב להעמיד לו בית תקין.
אמנם יש לדון כאן בטענת 'מזלך גרם' שיכול המשכיר לומר לשוכר. אבל נראה שכאן אינו שייך, שכן גם בנזק משמיא לבית אפשר היה לומר כן. אם המשכיר התחייב להעמיד לו בית לא שייך לומר שמזלו של השוכר גרם. ואם ההיזק הוא מעשה ידי אדם נראה מסברה שכלל לא שייכת טענת מזל (רק בהיזק טבעי ניתן לומר שהוא בידי שמים ובידי המזל).
כנלענ"ד.

השאר תגובה

Back to top button