ניתוח מושגי – קולא וחומרא

שו”תקטגוריה: עיון תלמודיניתוח מושגי – קולא וחומרא
חנוך שאל לפני 2 חודשים

שלום וברכה,
בסדרת השיעורים על ניתוח מושגי, הרב הביא בשיעור שהיה היום את הגמרא בברכות נד: לגבי ברכת הגומל ומחלוקת תוס’ ותוס’ רא”ש על האם מחמירים לברך בפני עשרה או מחמירים לברך בפני עשרה ושני ת”ח. הרב הזכיר בשיעור מספר פעמים שאפשרי ליישב את השיטות שכן תוס’ מחמיר בהלכות ברכות ותוס’ רא”ש מחמיר ב”לא תשא”.
האם לפי ההגדרה של קולא כפסיקה שפותחת יותר אופציות לא יהיה נכון לומר שתוספות מקל למעשה בשאלה? הרי הוא מאפשר לברך בפני עשרה, וגם את שתי האופציות האחרות. אפשר לתרץ כמובן שתוספות מחמיר מכיוון שהוא סוגר את האופציה שלא לברך – אבל אז לא ברור מה המשמעות של קולא וחומרא בשאלה הקונקרטית (כאשר יש עשרה) – הרי אין אף אחד שפוסק שיש שתי אופציות (גם לברך וגם לא, כמו בסוגיה הקלאסית של ספק ברכות) – תוס’ יפסוק שחובה לברך ותוס’ רא”ש יפסוק שאסור לברך.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 חודשים

הוא מיקל כי הוא מאפשר לברך גם בפני עשרה. לאחר  מכן מגיע שיקול שיש עליו חיוב לברך (כי הוא ניצל), ולכן נוצרת חובה לברך. לזה ניתן לקרוא חומרא.

השאר תגובה