נשים במניין

שו”תקטגוריה: הלכהנשים במניין
eitan שאל לפני 2 שבועות

שלום רב,
ראיתי את התשובות שלך, לעניין עליית תורה לנשים. באחד ההתייחסויות אתה כותב שאתה בעד מנייני נשים וכי 10 נשים מצטרפות למניין.

  1. אתה מרפרנס לכך שכבר כתבת את דעתך בנושא.אני לא מצאתי דיון בנושא אצלך, אז אם יש, מחילה. אשמח למצוא קישור, אם לא אשמח אם תוכל להרחיב בתייחסות לדברי חז”ל בנושא.

המקור היחיד בספרות חז”ל בנושא שאני מצאתי הוא הוא הדעה כי עבד אחד מצטרף לתשעה גברים, ולא שני עבדים לשמונה. (ר’ אליעזר שחרר עבדו). ובד”כ נשים ועבדים “הוקשו” זה לזה. 
 2. ואם אפשר אחדד את השאלה על ברכו שלפני הקריאה, האם נשים תברכנה אותו, שהוא דבר שבקדושה.  
3. ועוד שאלה בנושא, האם אפשר לומר שמכיוון שאישה שאיננה מכירה בחיוב של קריאה בתורה (נגיד שהיא מצהירה בכך או שרואים בבית כנסת שהיא יושבת בחוץ), האם נוכל לומר (כמו בדיני עירוב) שמי שלא מכיר בחובתו למעשה דתי מסויים לא יוכל להצטרף כחבר במניין לעשותו (כמו עירוב) (ברור שיש הרבה גברים כאלה והשאלה חלה גם עליהם, אלא שלצערנו היום כל מי שיש לו כרומוזום Y עולה, אפילו חילונים אתיאיסטים- אז הוכחה מן המנהג ליתא)
שבת שלום

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שבועות

תוכל תת לינק לתשובות שאתה מתייחס אליהן?
לא זכור לי שכתבתי מאמר על כך. ייתכן שכאן באתר (היו לי גם הערות על מאמר שטען אחרת, ואולי לזה התכוונתי).
אם נשים מצטרפות למניין הן כמובן גם יכולות לומר דבר שבקדושה. בשולי דבריי אעיר שלגבי דבר שבקדושה זו בכלל תעלומה בעיניי. מה האיסור לומר אותו בפחות מעשרה? על איזה לאו עוברים? ואי אסור לי להקדיש את הקב”ה בני אחד או שניים? סתם אני רוצה לומר לחברים שלי שיברכו את ה’ המבורך לעולם ועד. אסור? אני יודע שמקובל לחשוב שאסור, אבל אני באמת לא מבין זאת.
לגבי שאלתך האחרונה, נראה לי פשוט בסברא שמי שלא מכיר בדבר אינו עולה למניין. הן לגבי גברים והן לגבי נשיים. אני אישית כן מקפיד עד כמה שהדבר בידי, לא להעלות אנשים כאלה לתורה (בעליות המחויבות) ולא לצרפם למניין.

בנימין גורלין הגיב לפני 2 שבועות

שלום הרב מיכי,

“אין פורסין על שמע, ואין עוברין לפני התיבה, ואין נושאין את כפיהם, ואין קורין בתורה, ואין מפטירין בנביא, ואין עושין מעמד ומושב, ואין אומרים ברכת אבלים ותנחומי אבלים, וברכת חתנים, ואין מזמנין בשם פחות מעשרה, ובקרקעות – תשעה וכהן, ואדם כיוצא בהן” (מגילה כח:)

מניין שאסור לומר, אני מתפלא על שהרב טוען שאינו מבין זאת, למיטב הבנתי אכן אין איסור לומר. הבעיה היא חלות “הקדושה”… לכאורה דבר זה מפורש בגאונים ובראשונים, האם הרב יוכל לבאר דבריו ?

בנימין “המצונזר” גורלין

מיכי הגיב לפני 2 שבועות

כשאתה מתפלל ביחיד אתה אומר קדושה וברכו?
מיכי “המצנזר” אברהם

בןעניים הגיב לפני 2 שבועות

לשיטתך האם ישראל מותר לעלות לדוכן הכהנים

בנימין גורלין הגיב לפני 2 שבועות

הרב מיכי, איני אומר ומכאן ש… ?

mikyab צוות הגיב לפני 2 שבועות

בןעניים,
צ”ל לפי סברתי (לא שיטתי. אני בצ”ע). ברור. וכי אסור לישראל לומר את פסוקי הברכה הזאת? כמובן בלי ברכה לפניה.

הפוסק האחרון הגיב לפני 2 שבועות

יש לאסור מנייני נשים משום סכנה.

לגבי דבר שבקדושה:
אֲבָל נָשִׁים מְזַמְּנוֹת לְעַצְמָן אוֹ עֲבָדִים לְעַצְמָן וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְזַמְּנוּ בְּשֵׁם

ובהלכות תפילה: וְכֵיצַד הִיא תְּפִלַּת הַצִּבּוּר. יִהְיֶה אֶחָד מִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם וְהַכּל שׁוֹמְעִים. וְאֵין עוֹשִׂין כֵּן בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה גְּדוֹלִים וּבְנֵי חוֹרִין … וְכֵן אֵין אוֹמְרִים קְדֻשָּׁה וְלֹא קוֹרְאִין בַּתּוֹרָה וּמְבָרְכִין לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ וְלֹא מַפְטִירִין בַּנְּבִיאִים אֶלָּא בַּעֲשָׂרָה

אלישע הגיב לפני 2 שבועות

לכבוד הרב מיכאל,

נראה לי שהדבר פשוט שהאיסור הוא משום מה שאפשר לכנות כ”חוסר כבוד”, על דרך שמצאנו איסור להתפלל בבגדים לא ראויים, בגילוי הראש וכד’.
ובתוספת ביאור, אע”פ שיש ברכות\תפילות\פניות מסויימות שאותן ניתן לומר גם ביחיד, זה משום שהן ביסודן מסוג הפניות\וכו’ שדרך יחיד לאומרן.
לעומת זאת ישנם פולחנים אשר מטבעם הם ציבוריים, כאלו הם הקדיש והקדושה, וככאלה יש להם דרישות נוספות על הדרישות הבסיסיות בפניה לאלוקים. כשם שישנם כללי דרך ארץ במשלחת המגיעה לפני המלך – האם זה מכבד את המלך כאשר מגיעה בפניו משלחת של שני אנשים, כאשר הרגילות בנימוסי העולם היא שלא להגיע אלא בעשרה לפחות?
האם זה מכובד שכדי לכסות על המחסור הזה, יביאו ילדים קטנים?

וכן הלאה וכן הלאה.

mikyab צוות הגיב לפני 2 שבועות

זו הצעה מעניינת. בד”כ הבנתי שזה כמו ברכה או הוצאת שם לבטלה. אבל שאלות המקור וההיקף עדיין בתוקף. ברור שאין איסור לומר לחברי בוא נברך את ה’ המבורך, או לומר את משפטי הקדושה. אגב, גם לגבי ברכה לבטלה יש לדון באותה צורה. ברור שמעיקר הדין אין מניעה לומר נוסח של ברכה לקב”ה סתם כך. מילא אם נאמר שזה איסור דרבנן, אז הם קבעו על כך איסור (עדיין צ”ע מה היקפו. האם אסור לי לומר את נוסח הברכה סתם כדי לברך את הקב”ה? אני לא בטוח). אבל לשיטות שזה איסור תורה משום לא תישא שמע שווא, לא ברור לי מה איסור יש בזה.

אלישע הגיב לפני 2 שבועות

אני חושב שיש כאן גם וגם, לכך התכוונתי בהגדירי את הדברים האלו כפולחן ציבור.
ז”ל הרמב”ם: “וכיצד היא תפלת הציבור יהיה אחד מתפלל בקול רם והכל שומעים ואין עושין כן בפחות מעשרה גדולים ובני חורין ושליח ציבור אחד מהם ואפילו היו מקצתן שכבר התפללו ויצאו ידי חובתן משלימין להם לעשרה והוא שיהיו רוב העשרה שלא התפללו וכן אין אומרים קדושה ולא קוראין בתורה ומברכין לפניה ולאחריה ולא מפטירין בנביאים אלא בעשרה.”
מכיוון שמדובר כאן בתפילה של ציבור, ממילא וודאי שיש כאן אספקט של ברכה לבטלה, וכל שאר הדברים השייכים גם בתפילת יחיד. אלא שבנוסף לכך כקומה שנייה יש כאן את עניין הציבוריות, ולכל הדברים האלו צריך שתהא צורה מסויימת, מדברי הגמ’ נראה שאין השראת שכינה בפחות מכך, השאלה מדוע? ולדעתי (האישית בלבד כמובן) אפשר לשמוע שבפחות מכך אין זה כבוד למלכו של עולם.
אני חושב שאתה יכול לומר לחברך, “בוא נברך את ה'”, כשם שאדם אומר לחברו, “תראה איזה יופי\השגחה\וכד’ תגיד תודה!” ובוודאי שאף אחד לא יעלה על דעתו שיש בעיה בכך. אלא שלאחר שהדברים נקבעו כדרך הפולחן בציבור, ממילא אין רשות לעשות את אותו הדבר בדיוק, בפלטפורמה אחרת שאינה עונה על הכללים שנקבעו.
הדבר דומה בעיניי לאיסור להקריב בבמות, או לצורך לחדש משהו בתפלת נדבה.
כמובן שאינני כותב אלא את דעתי.

לגבי ברכה לבטלה – אינני יודע. אבל מונח בראשי שפעם הרי כל אחד היה רשאי לברך כפי צחות לשונו וכו’, ועד שנתקלקלו הדורות ותיקנו כללים ונוסחים קבועים. והדברים ידועים. וע”כ אני שואל, מי סובר שיש בזה איסור דאורייתא?

mikyab צוות הגיב לפני 2 שבועות

זו מחלוקת ראשונים ידועה. ראה למשל תוס’ סוף ר”ה (לג ע”א) ולעומתו רמב”ם הל’ ברכות א, טו ושו”ע רטו, ד..

השאר תגובה