נתיחה לאחר המוות ואיסור הלנת המת

שו”תקטגוריה: הלכהנתיחה לאחר המוות ואיסור הלנת המת
אורן שאל לפני 2 חודשים

שלום הרב,
לאחרונה שמעתי על המקרה של הנערה מרים פרץ שהודחה לשימוש בסם הירואין ע”י אדם בוגר ונפטרה ככל הנראה ממנת יתר. המדינה ביקשה לבצע נתיחה לאחר המוות בגופתה כדי להוכיח את הקשר בין השימוש בסם למותה וכך להרשיע את המדיח בפשע של גרימת מוות. המשפחה שלמיטב זכרוני היא דתיה, סירבה לביצוע הנתיחה – ייתכן שמסיבות של חשש ניוול המת או הלנת המת. אני שואל שאלה כללית על מקרים כגון אלו. שיש צורך לבצע נתיחה כדי לברר את סיבת המוות, אבל הדבר כרוך באיסור הלכתי של הלנת המת או ניוול המת. האם יש היתרים לביצוע נתיחה במקרים אלו? 
במחשבה ראשונית הייתי אומר שבכל מקום שיש צורך משפטי לבצע נתיחה, זה מהווה צורך מספיק חשוב כעין פיקוח נפש כדי לדחות את האיסור של הלנת המת, כי חברה תקינה חייבת להעמיד פושעים לדין ולהרתיע פושעים פוטנציאליים אחרים, ובלי זה יגרמו נזקים לחברה שייתכן שיגרמו גם לפיקוח נפש בעתיד.
גם כאשר מדובר בצרכים רפואיים ולא משפטיים, כמו מעקב סטטיסטי אחרי סיבות מוות. קשה להגיד שיש פה עניין של פיקוח נפש ישיר ומיידי. אבל בכל זאת, אם המדינה תאסוף נתונים רבים על סיבות המוות של אנשים, ניתן יהיה להשתמש במידע הזה כדי להציל חיים. 
בנוסף, ראיתי שכתוב ברמב”ם כך:

ומצות עשה לקבור את כל הרוגי בית דין ביום ההריגה שנאמר כי קבור תקברנו ביום ההוא ולא הרוגי בית דין בלבד אלא כל המלין את מתו עובר עליו בלא תעשה הלינו לכבודו להביא לו ארון ותכריכין אינו עובר עליו.

אם מותר להלין לכבוד המת, משמע שהטעם מאחורי איסור הלנת המת הוא משום פגיעה בכבודו של המת. ואם כך, במקום שיש אומדנא שהאדם הסביר היה מוחל על כבודו לצורך רפואי או משפטי כלשהו, האם זו עילה מספיקה כדי לבצע נתיחה במקרה זה?
בברכה,

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 חודשים

קשה לי לתת תשובה חד משמעית. אני מסכים שיש מקום לשיקול כזה. בפרט בהלכות ציבור, גם חשש רחוק נחשב פיקו”נ (ראה מאמרי על “לא תגורו”. זה עיקר הדיון על ניתוח מתים ללימודים ומחקר רפואי בכלל). אם יש תועלת ממשית מהניתוח (למשל בחקירה לגבי סוחרי סמים) אני חושב שניתן להתיר זאת. הרי יש כאן דין רודף, ואפ מותר להרוג את הרודף ולעבור על איסור רצח כנראה מותר גם לעבור על הלנת וביזוי המת כדי להציל את הנרדף. אמנם אם המת לא מסכים אז הקו”ח הזה כמובן לא קיים, אבל כפי שכתבת איני רואה סיבה להעריך שהיא לא הייתה מסכימה.

אורן הגיב לפני 2 חודשים

עכשיו חשבתי שגם בלי להזדקק לדין רודף או הלכות ציבור, יש פה אינטרס של המת שיעשה דין במי שגרם למותו. ורצונו של אדם הוא כבודו. ואם לצורך תכריכין אפשר להלין אותו, קל וחומר לצורך עשיית דין בהורגו. ועוד סיבה, שאולי עצם עשיית הדין בהורגו יש בה משום הגנה על כבודו של המת, שהרי אם לא היו עושים בו דין, זה נראה כאילו דמו של ההרוג היה מותר.

מיכי הגיב לפני 2 חודשים

אין הכי נמי

השאר תגובה