סמכות והכרעה בענייני מחשבה

שו”תקטגוריה: מחשבהסמכות והכרעה בענייני מחשבה
ראב"ד שאל לפני 7 חודשים

1. אכן נראים ביותר (ואף מוכרחים) דבריך על כך שאין סמכות בענייני מחשבה (מכיוון שהם עובדה ולא נורמה). אמנם, רבים מגדולי ישראל סברו כך, וניסיתי לפחות למצוא סברא בכך. העלתי 2 אפשרויות (עם קושיות), ואשמח להתייחסות:
  א. הקב”ה משנה את הנהגתו ואת הבריאה לפי ההלכה שנקבעת בעולמנו. כלומר הקב”ה רצה שנכריע בסוגיות אלו והוא ישנה את פני הדברים כדברינו. לדוג’ (לגבי הנהגתו), הדעה שנחליט לגביה בשאלה האם יש משיח לישראל היא זאת שתהפוך לנכונה. ראשית, אין זה נשמע סביר כלל ולכן זוקק הוכחה. שנית, בפרשיית הסנהדרין, שהיא הסמכות ההלכתית הבלבדית, מוזכר בפירוש באיזה עניינים פונים לסנהדרין: “כִּ֣י יִפָּלֵא֩ מִמְּךָ֙ דָבָ֜ר לַמִּשְׁפָּ֗ט בֵּֽין־דָּ֨ם׀ לְדָ֜ם בֵּֽין־דִּ֣ין לְדִ֗ין וּבֵ֥ין נֶ֙גַע֙ לָנֶ֔גַע דִּבְרֵ֥י רִיבֹ֖ת בִּשְׁעָרֶ֑יךָ” (דברים יז, ח). אמנם יש לציין שבירושלמי המילה דבר מתפרשת כדברי אגדה.
  ב. מכיוון שאנו עוסקים בסוגיות מורכבות ביותר, קיים חשש שהציבור ברובו הגדול יגיע להבנות שגויות, הבעייתיות הן מצד עצמן הן מצד פירוד הלבבות והמחלוקות שהם גורמות. לפיכך, קבע הקב”ה כי מוטל על הציבור לחשוב שמה שנכון זה מה שלדוגמה חושבים רוב חכמי ישראל, אע”פ שייתכן שזו טעות בתפישת הנהגת ה’ או הבריאה. כך לפחות סטטיסטית הרוב יחשבו נכון. אמנם, תפיסה מחודשת זו זוקקת הוכחה. היא גם לא סבירה: תמוה ביותר לחשוב כי הקב”ה יצווה עלינו להכחיש את העובדות.
2. דבר נוסף, בהנחה שאין סמכות בענייני עובדה, מה בנוגע לסמכות בענייני עובדה הנוגעים למעשה? לדוגמה, יש הטוענים שאסור לעלות להר הבית מסיבות מחשבתיות. נגיד הם היו מביאים ראיות מגוף מוסמך (גמרא), האם חובה לשמוע להם? דוגמה נוספת, אם מביאים הוכחות מהגמרא כי לדעת התנאים אנחנו באתחלתא דגאולה, וזה דורש מעשים מסוימים, האם אנו מחויבים בכך מכח הסמכות אף אם אנו לא סוברים שזו אתחלתא דגאולה? וכן על זה הדרך ענייני עובדה הנוגעים למעשה מן המעשים ולא רק לסברא (כמו סוגיית ההגשמה).

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 7 חודשים

א. בלתי סביר לחלוטין. יתר על כן, גם אם זה היה נכון מניין מישהו יודע שזה כך? וידועים דברי הש”ך לגבי בת שלוש בתוליה חוזרים, שכתב כדבריך, אבל זה כמובן מופרך ולא נחוץ בשום צורה.
ב. זה לא עוזר כלום, כי אי אפשר לצוות על מישהו לחשוב את מה שאינו חושב. לכל היותר אתה יכול לומר שהצטווינו להטעות את הטיפשים שחושבים שיש הלכה בענייני עובדות.
2. בעניינים שנוגעים למעשה יכולה להיות סמכות. סנהדרין יכולה לקבוע שמותר הרוג כינה בשבת למרות שאתה חושב שאסור. היא לא אומרת לך מה לחשוב אלא מה לעשות. אמנם במקרה כמו הכינה סביר יותר שהם אמרו זאת כי כך הם חשבו, ומכיון שדי ברור שהם טעו אין לזה תוקף הלכתי. כל ענייני האתחלתא והכל אלו כמובן שטויות במיץ. אף אחד לא יכול לדעת זאת (ואפילו פירוש המושגים הללו לדעתי לא נהיר לאף אחד), וכיום אין גוף שיש לו סמכות גם בתחומי ההלכה ולכן בוודאי שאינו יכול לכפות את דעתו בתחומים מחשבתיים גם אם הם נוגעים למעשה.

ראב"ד הגיב לפני 7 חודשים

הדוגמה על אתחלתא דגאולה לא הייתה עקרונית. בכל מקרה, הבנתי מדבריך שאכן בענייני מחשבה הנוגעים למעשה יש סמכות.
רק לצורך חידוד ההבנה, מה בנוגע לדוגמה על הר הבית? במידה ויביאו נימוק מחשבתי נגד העליה (לדוגמה שזה לא הזמן הנכון וגם איכשהו פוגע בקדושה) מגוף סמכותי (וזה כמובן לא המצב), האם נהיה מחויבים לכך מכח הסמכות? מצד אחד זה ענייני אגדה, מצד שני זה נוגע למעשה.

כמו כן, מה הנימוק לכך?

לכאורה אפשר להציע שבכל הלכה משוקעת במידה כזו או אחרת בקביעתה או בפרשנותה השקפה כלשהי, ולכן הלכה המבוססת כולה על אגדה לא אמורה להיות שונה.

תודה רבה על המענה!

mikyab צוות הגיב לפני 7 חודשים

מה השאלה? עניתי על כך. אם תהיה היום סנהדרין שתקבע שאסור לעלות להר הבית (ושיקוליה יהיו מחשבתיים או אחרים) זה יהיה אסור. לא נהיה חייבים לקבל את השיקולים אבל כן נהיה חייבים לקבל את המסקנה. כדי לחרוג מהוראתם צריכים להתקיים התנאים של טועה במצווה לשמוע לדברי חכמים. אני חושב שזה לא סביר שיתקיים כאן.

השאר תגובה