סמכות חכמי ישראל לדרוש פסוקים לאחר החורבן

שו”תקטגוריה: הלכהסמכות חכמי ישראל לדרוש פסוקים לאחר החורבן
M שאל לפני 4 שנים

שלום הרב,
רציתי להבין טיפה יותר את סוגית סמכות התלמוד וחכמים בכלל. (כמובן שעיינתי ברמבם בממרים ובמפרשים שם לפני). אנחנו מחויבים לדברי בית הדין הגדול משום ‘לא תסור’, ולכאורה רק להם סמכות לדרוש פסוקים ולתקן תקנות (ביחוד נגד הפשט).
אחרי החורבן, בית הדין של התלמוד כתבו את פירושיהם למשנה, ואנו קיבלנו עלינו לנהוג בפירושים אלה כדברי בית הדין הגדול (להצריך בית דין גדול בחכמה ובמנין במקומות הרלוונטים וכו’) וזה פשוט וברור. 
עכשיו, תחת ההנחה ש’לא תסור’ מתיחס רק לסנהדרין. עולה השאלה, למה מלכתחילה לחכמי המשנה או התלמוד (המאוחרים)  עצמם יש סמכות לדרוש הפסוקים וכדומה כנגד הפשט? זה מותר רק לסנהדרין, לא? כנ”ל למה מותר להם עצמם לתקן תקנות? (מסברא זה ברור. אך  מהפסוק של לא תסור נראה שזה רק לסנהדרין..)
ברור, שאם זה בסמכותם, זכותי להכיל עליהם את נהלי בית הדין הגדול לחומרא, שהרי זכותי לקבל על עצמי כל חומרא (כל עוד היא לא סותרת את הפשט), אבל דומני שבתקנות מאוחרות שעקרו מצוות (שופר בשבת) או שינו פסוקים מפשוטם (עין תחת עין) לא ברור למה זה לגיטימי…. (גם ברמבם הוא מתיחס בדרישת פסוקים רק לבית הדין הגדול ומיחס רק אליו את לא תסור)
(כל זה כמובן מתיחס רק לתקנות ופירושים חדשים, ולא למסורות סנהדריניות קדומות שהם העלו על הכתב)
תודה

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 שנים

מקובל בין הפוסקים שלתלמוד יש דין בי”ד הגדול כי כלל ישראל קיבל את סמכותם. לשיטת הרמב”ם שניתן לחדש את הסמיכה “מלמטה” זה פשוט. אבל אולי לדעת כולם מועילה הסכמת כלל הציבור (ולא חכמי ארץ ישראל כפי שכתב הרמב”ם ועורר מחלוקת). וראה גם בית ישי דרשות סי’ טו על סמכות קבלת הציבור, כעין תוקף קבלת התורה שהוא  מכוח קבלת הציבור. מעבר לזה, יש את סברת החינוך שחייבת להיות סמכות לחכמים לפרש ולדרוש את התורה, וזה לא אמור להשתנות כשאין סנהדרין. אמנם לפי זה אם ייווצר קונצנזוס היום הוא גם יחייב.
 

אשר הגיב לפני 6 חודשים

התשובה של הרב מועילה למפרע, אך בזמנם מאיפה שאבו את הסמכות? הרי אפילו מצינו שבמקומו של ר”י הגלילי אכלו עוף בחלב ע”פ דרשותיו. ובכלל, התנאים דרשו ופסקו איש לתלמידיו מתוך התורה ממש ובמידות הדרש כולם.
האם כל אדם יכול פשוט לדרוש בתורה? אז במה מועילה סנהדרין דווקא? במה כוחה יפה?

mikyab צוות הגיב לפני 6 חודשים

ראשית, עוף בחלב הוא איסור דרבנן.
שנית, כל אדם יכול להשתמש במידות הדרש לעצמו ולזולתו. ההבדל בינו לסנהדרין הוא שדרשה שנעשית בסנהדרין היא מחייבת את כולם. זה בדיוק כמו לגבי כל הוראה הלכתית, שאדם יכול לעשות לעצמו אבל הוראה של סנהדרין מחייבת את כולם.
כאשר התקבלה סמכותו של התלמוד, התקבלו גם דרשותיו כמחייבות.

השאר תגובה