סמכות פורמלית וההוכחה הפיזקו-תיאולוגית, המשך

אני מתייחס לקושי שהעלה הרב האיך אפשר לצוות על מחשבה ('עיקרים') וגם להטיל סנקציות ('מורידין') על מי ששקל את הדברים והגיע למסקנה אחרת (אותו ה'נעבעך אפיקורוס').

ומהחזו"א נראה שבאמת הצווי והסנקציה ניתנים רק למי שברור לכל שהמסקנה השונה שלו בענינים קריטיים אלו תהיה מוטית ונגועה בניגוד ענינים, ותשמש רק תירוץ ('דיסוננס קוגנטיבי') למרידה ('כתף סוררת' 'משריש בקרבו התנגדות' 'נליזות מיוחדת בהטיית היצר') בחיים של העול אמוני (וזה פרשנות מורחבת למושג 'להכעיס', בניגוד ל'תיאבון' שהוא הכרה בעול עם מודעות לכישלון בנשיאתו) ובזה הציווי הוא לגיטימי, לדרוש ממנו שלא יתפתה לדון בדבר כה חשוב כשהוא יודע שהוא מוטה, וגם הסנקציה על זה היא בעיקר בזמנים שיש אפשרות סבירה (?) לבדוק דבר כזה ובאופן פרטני לכל אדם לגופו, ומטרתה בעיקר למנוע ממנו להמריד אחרים ('למיגדר מילתא').

ובלשון אחרת, רלוונטית, הציווי הוא שאדם יקשיב לאינטואיציה ולשכל הישר (אם אכן יש לו את אלו) וידע להכיר בכשלים לוגיים, אפילו שמאוד מפתה אותו להיתלות באילנות אחרים שחשיבותם ונחרצותם יכולות לשכנע.

כדוגמאות אוכל לציין כ'קליפת אגוז' את הויכוח עם ראש הקו האתאיסטי בפודקאסט 'ראש בראש', וגם את הטור האחרון על השיקולים להחזרת חטופים, ובעצם את כל הביקורת החריפה שלמדנו מהרב על דוקינס

משום מה חשבתי שהזכרת את סי' ג וק"נ. מהרהורי לבי. אתה מדבר על טענותיו שאין בדורנו מי שיודע להוכיח וכו'. כן כתבו הרבה פוסקים. אבל טענתם היא רק שהעבירות המעשיות אינן עבירות. זה לא מתקשר ישירות להכרעה במחשבה. רק לסעיף שהזכרתי את עניין האונס בדעות. בסה יש עוד להאריך טובא.

אני ניסיתי גם להוציא מדבריו הסבר על ציווי ומרי שהוא צידו השני של המטבע ביחס לאונס