סמכות רב על הקהילה

אכן סמכותו של רב קהילה היא מכוח שקיבלוהו עליהם (מדיני חוזים). לכן באופן עקרוני אדם לא יכול לחזור בו כי הוא חתום על חוזה. אמנם זכותו לעזוב את הקהילה ואז אינו מחויב בחוזה. אבל כל עוד הוא בקהילה אין אפשרות להפר את החוזה. עזיבת הקהילה אינה החלטה שבלב, אלא כרוכה בצעדים מעשיים (אחרת החוזה ריק מתוכן). לא להתפלל בביהכ"נ ולא להשתתף באירועי הקהילה (לא ליהנות ממה שהיא נותנת לחבריה). . 
אבל יש לציין שסמכותו של רב היא ביחס לשאלות ציבוריות (מה לעשות בביהכ"נ או באירועים ציבוריים), ולא ביחס לנהגת האדם בביתו. שם לדעתי אין לו סמכות ואתה יכול לעשות מה שתמצא לנכון.
אתה יכול לחלוק על הרב ולהביע עמדה אחרת, ובוודאי אפילו כדאי לנסות ולשכנע אותו (בכבוד), אבל בשורה התחתונה מה שהוא קובע זה מה שמחייב.
נכון שאני לא פורמליסט, ולכן כשהרב מגזים יש בהחלט מקום לחרוג מהנחיותיו, ובוודאי כשזו דעת הקהילה כולה (ולא רק דעתך).
לגבי יציאה מהיהדות זה עניין אחר. כאן זה חוזה מול הקב"ה, ולכן לרוב הדעות אינך יכול לחרוג ממנו. באופן עקרוני יש לו סמכות לכפות עליך גם בלי שתביע הסכמה, אלא שהוא בחר לא לעשות בה שימוש. אמנם היו דעות בראשונים שניתן לעזוב את היהדות ולכן הם ראו מומר כגוי. אבל לא נפסק כך להלכה.