סמכות

ישי שאל לפני 6 ימים

מה מעניק לראשונים סמכות?(חוץ מהרמב”ם וקהילת תימן שקיבלו את סמכותו באופן מוחלט)
ואם יש להם סמכות מה ההבדל בין הסמכות שלהם לבין הסמכות של האחרונים?
 
נ.ב. הרב יכול בבקשה לקיים פאנל עם הרב שרקי? יהיה מרתק.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 5 ימים
צחי עם הארץ וכסיל הגיב לפני 5 ימים

כידוע, בפסיקת ההלכה לא ניתן לחלוק על פסיקות שהוכרעו בתקופות שעברו. למשל, אמוראים לא יכולים לחלוק על תנאים, וראשונים לא יכולים לחלוק על אמוראים. רבות מהקושיות בגמרא מבוססות על כלל זה, כאשר מקשים על אמורא ממשנה או מברייתא.

ויש בזה שני צדדים:

הדורות הקודמים היו גדולים יותר בחכמתם, ולכן ברור שאם המאוחרים רואים דבר שנראה להם כטעות, הם מבינים שודאי הם הטועים, ועליהם להחכים יותר לרדת לסוף דעת הקדמונים ([[קובץ שיעורים]] ח”א, ב”ב אות תרלג, בשם הגר”ח; קובץ אגרות [[חזון איש]], ח”ב איגרת כד, – מובא באורחות איש, ירושלים ה’תשמ”ט, עמ’ קפו-קפז; ועוד).

ב. בסופה של כל תקופה עם ישראל קיבל על עצמו את ההכרעה של חכמי התקופה הקודמת: בסוף תקופת התנאים – חתימת המשנה, בסוף האמוראים – חתימת התלמוד. ואי אפשר לחלוק על הכרעה זו (כסף משנה ממרים ב, א – מובא בקובץ שיעורים, ח”ב, קונטרס דברי סופרים, סי’ ב ס”ק ה; ועוד).

בדיונים ההלכתיים המקובלים, בדרך כלל, אין נפק”מ בין שתי השיטות, אך בנושאים שאינם הלכתיים, וכן במקרים נוספים יש נפק”מ בין השיטות הנ”ל.

ישי הגיב לפני 5 ימים

א. מדוע הם יותר חכמים? מניין לך סוד זה?
ב. הגמרא זה הדבר האחרון שנתקבל על ידי כלל ישראל. כל מי שהיה אחרי לא התקבל.

צחי עם הארץ וכסיל הגיב לפני 5 ימים

א. עיין מס’ שבת קיב, עירובין נג. (ואמנם יש גם ראיות הפוכות)
ב. בתחילה חשבתי, שאתה מתכוון בדבריך לדורות הקודמים. אך כעת אני מבין שאתה מתכוון בדווקא לתקופת הראשונים.

“…וראיתי שאם באנו לומר שנכריע בין הפוסקים בטענות וראיות תלמודיות, הנה התוספות חידושי הרמב”ן והרשב”א והר”ן ז”ל מלאים טענות וראיות לכל אחת מהדעות, ומי זה אשר יערב לבו לגשת להוסיף טענות וראיות!? ואזיהו אשר ימלאוהו לבו להכניס ראשו בין ההרים, הררי א-ל, להכריע ביניהם עפ”י טענות וראיות לסתור מה שבררו הם או להכריע במה שלא הכריעו הם!? כי בעוונותינו הרבים קצר מצע שכלנו להבין דבריהם, כל שכן להתחכם עליהם”. (בהקדמת בית יוסף על ה[[טור]] או”ח)
אמנם יש לעיין גם במהרש”ל שכתב להיפך.
ואע”פ שהדבר לא מקובל, היו מגדולי ישראל שחלקו על פסיקת הדורות הקודמים, כגון הגר”א והרוגאצ’ובר (רבי יוסף ראזין מרוגאצ’וב).

השאר תגובה