ספק ערלה ואכזבה………

הרמב"ם (מע"ש י, ח) כותב שגם על מצע מנותק סופרים שנות ערלה. אמנם יש שהסבירו בו שכוונתו רק לעציץ לא נקוב שעץ חודר אותו ולא ליריעות מנותקות ממש. אבל נחלקו בזה הדעות. לכן למשל אוסרים פירות ערלה בעץ שגדל על מצע מנותק בגלל הרמב"ם הזה.
החזו"א בדיני ערלה אות לב כותב שאוסרים ערלה על גבי מתכת, לפחות מדרבנן. אבל אם עוקר אותו עם גוש (שיכול לחיות בו) ונוטעו בקרקע ספק אם סופר שנות ערלה מהתחלה.
אז אם אם אתה נוטע אותו כעת בקרקע עם גוש קרקע שהיה על המצע המנותק, זה עוד ספק שמצטרף לספק של המצע המנותק, והוי ספק ספיקא.

אז מותר ?
יישר כח

אם אכן יש ספק לגבי המצע ואתה מעביר לקרקע עם גוש שראוי לחיות בתוכו.

רק מציין: גם אם יש ספק ספיקא, על צד שהצד הנכון בפסק הוא שזה אסור, בפשטות זו תהיה עבירה (בשוגג אמנם, ויש דיון עד כמה צריך כפרה בלאו בשוגג שאינו כרת. אבל לשיקולך).

לא הבנתי את ההערה הזאת. אם זה מותר אז לא צריך שום כפרה. ההיתר להקל בספק ספיקא אומר דאין צורך לחשוש לצד שאוסר.
אמנם יש מהפוסקים שדנו בספק ספיקא בספיקא דדינא (וכאן זה מסברתך), אבל לשיטה זו גם אין היתר לעשות זאת (ולא רק ישצורך בכפרה אם עברת). אבל גם בספק ספיקא דדינא לרוב הפוסקים זה מותר.