סתירה ברמב"ם
כולנו מכירים את הר"ם בהל' תשובה שטוען לבחירה מוחלטת של האדם, ואילו במו"נ חלק א פרק נ"ד כתב "ויש אנשים רבים שיש להם מתחילת הבריאה תכונה מיזגית, א"א עמה שלמות בשום אופן, כמי שליבו חם מאוד וחזק מטבעו, שהוא אינו ניצל מן הכעס ואפ' הרגיל עצמו הרגל גדול, וכמי שמזג הביצים ממנו חם ולח, והם חזקות הבניין וכיסי הזרע מרבים להוליד הזרע, כי זה רחוק שיהיה ירא חטא, ואפ' הרגיל עצמו בתכלית הרגל גדול" האם יש לך תירוץ לסתירה אשמח לשמוע
לא הבנתי איפה ראית כאן סתירה. יש לאדם בחירה אבל יש לו גם טבע והשפעות. הבחירה מתנהלת בתוך מערכת ההשפעות. בחירה חופשית אין פירושה שאין השפעות על האדם אלא שהוא יכול להתגבר עליהן (או על חלקן).
"בחירה חופשית אין פירושה שאין השפעות על האדם אלא שהוא יכול להתגבר עליהן (או על חלקן)."
במו"נ הוא כתב מפורש שעל כעס א"א שיתגבר "שאינו ניצל מן הכעס" וא"ת שבאמת על חלק מהדברים א"א להתגבר איך תסביר שבהל' תשובה כתב " אילו האל היה גוזר על האדם להיות צדיק או רשע או אילו היה שם דבר שמושך את האדם בעיקר תולדתו לדרך מן הדרכים… או למעשה מן המעשים" משמע שבכל פעולה יש לאדם בחירה ולא שייך מצב שבדברים מסויימים טבעו מושכו
כנראה כוונתו שאי אפשר להתגבר לגמרי ותמיד על הכעס.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer