עבודה במאפיה של גוי בפסח
שלום הרב,
האם מותר לעבוד כשכיר במאפיה של גוי בפסח? כחלק מהתפקיד יש להכין לחם מקמח של גוי, ולמכור אותו לגוים. חשבתי שאולי יש פה בעיה של הנאה מחמץ בפסח כי הוא משתמש בחמץ כדי להרוויח את משכורתו. או שאולי יש פה בעיה של מסחר במאכלות אסורות (השאלה אם שכיר נקרא סוחר במאכל).
בנוסף, האם חמץ של גוי ביום טוב של פסח הוא מוקצה? (נניח שמתארח אצל גוי ביום טוב והגוי מבקש ממנו להעביר לו את הלחם).
בברכה,
לכאורה זה משתכר באיסורי הנאה. ראה למשל כאן:
http://din.org.il/2016/05/10/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%9C%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93-%D7%95%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%A1%D7%A7-%D7%A2%D7%9D-%D7%97%D7%9E%D7%A5-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%95%D7%99-%D7%91%D7%A4%D7%A1/
לגבי מוקצה, אני מסופק בזה. מחד, הבעלים הוא הקובע את הסטטוס של המוקצה, ולגוי מותר להשתמש ולאכול חמץ. אבל הגוי גם אינו בדין מוקצה והרי החמץ אסור על כל היהודים בהנאה ובאכילה (אמנם לא בשימוש).
שוב ראיתי בב"י בסימן תמ"ו הובא מהריב"ש שחמץ של נכרי הוא מוקצה בשבת ויו"ט.
לגבי משתכר באיסורי הנאה, זה גזירה? או שזה נחשב ממש הנאה מאיסור הנאה?
לגבי המוקצה ראיתי שכתוב בשמירת שבת כהלכתה פרק כ' סימן לג שדברי מאכל האסורים באכילה גם לאחר השבת והוא עומד להאכילם לנכרי או לבהמה, אינם מוקצה.
השאלה אם עצם השימוש בלחם (טלטול שלו) נחשב כאילו אני מפיק ממנו הנאה (הכרת טובה של הגוי). ואולי בגלל שזה הנאה שאין בה כילוי זה לא נחשב הנאה בכלל.
המקור והתוקף לא ברורים. מדברי כמה ראשונים נראה שזה ממש אסור מדאורייתא כחלק מההנאה, אבל זכורני שיש שכתבו שהוא רק מדרבנן. ראה למשל דיון כאן:
https://www.etzion.org.il/he/%D7%9B%D7%91-%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D
יש לדון באיסורי הנאה שלא תופסים את דמיהם (כמו ערלה), מדוע לא יהיה אסור מדין משתכר. ובאמת רש"י בפ"ק דחולין כתב שלבעלים עצמו דמי הערלה אסורים (והר"ן בקידושין דן לאור זה במקדש בדמי ערלה, שהנותן לא נתן מאומה והאישה קיבלה שוו"פ). אבל לא כולם מסכימים לזה.
מה שהבאת משש"כ עוסק באיסורי הנאה שלו שבגלל האיסור הוא מאכילם לנכרי. בשאלתך עסקת בחמץ שבעצמו שייך לנכרי. זה שונה.
במאמר הנ"ל של הרב ביק מעיר שהכרת טובה נחשבת כהנאה. אני לא בטוח שהוא צודק, ואכ"מ.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer