על חכמי וחסידי אומות העולם ו7 מצוות בני נוח

שו”תקטגוריה: עיון תלמודיעל חכמי וחסידי אומות העולם ו7 מצוות בני נוח
שואל שאל לפני 3 שנים

שלום הרב,
 
נתקלתי בהתייחסות של הרב קוק באגרות הראי”ה אגרת פט לדברי הרמבם על חכמי וחסידי אומות העולם, וזו לשונו:
 
וחסידי או”ה’ שכתב הרמב”ם שאם עשה אותם מהכרע הדעת אינו מחסידי או”ה ולא מחכמיהם הנה הגירסא האמיתית היא אלא מחכמיהם ודעתי נוטה שכונת הרמב”ם היא שמעלת יש להם חלע”ה (חלק לעולם הבא) היא מעלה ירודה מאד’ אע”פ שהיא ג”כ טובה גדולה’ אבל כיון שאפילו רשעים וע”ה (עמי הארץ) שבישראל זוכין לה היא לפי ערך המעלות הרוחניות מעלה ירודה’ והרמב”ם סובר שהמושכלות מצליחים את האדם הרבה עוד יותר מהצדק של ההנהגה’ ע”כ סובר שהמדרגה של יש להם חלע”ה היא מעלה של חסידי או”ה דוקא’ שלא גברו במושכלות’ כ”א קבלו האמונה בתמימות רגשי לבב’ והתנהגו בדרך ישרה’ ע”י מה שקבלו שהמצות שלהם ניתנו כך ע”פ ד’, אבל מי שע”י הכרע הדעת זכה להשגי ז’ מצות ב”נ הוא באמת חכם לב ומלא תבונה’ הוא נחשב מחכמיהם’ שמעלת החכמה היא גדולה מאד’ וא”צ לומר שיש לו חלע”ה ב”א הוא עומד במדרגה קדושה’ שצריכה להתפרש במבטא יותר מלא מהלשון של יש לו חלע”ה וגם אם יהיו דברי הרמב”ם כפשטם’ אין בהם זרות אם נאמר’ כי מדת עוה”ב’ שהוא מדבר עלי’ בספרו היא אותה המדה המיוחדת’ שהיתרון האלקי שיש לתורתנו הקדושה הוא מקנה למקיימיה’ ויש מעלות אחרות שכל דבר טוב יכול להקנות אבל אין זה נקרא בשם עוה”ב ובאותו היתרון הוא בא מכחה של תורה’ ומסתגל למי שמקבלה בקדושת אמונתה ואין זה שולל.
 
מה דעתך על דבריו כאן?
 
ובכלל, איך ניתן לצפות מאומות העולם שלא זכו להתגלות כמונו, לקיים את מצוות בני נוח מפני שהקב”ה צווה עליהם? איך הם אמורים לדעת שהשם צווה עליהם?

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 שנים

אם אני מבין נכון את דבריו, הוא מנסה לטעון שמעלת החסיד היא המעלה הנמוכה והחכם היא מעלה גבוהה. ממש הופך על פיהם את משמעות דברי הרמב”ם. לא סביר בעיניי כפירוש לדברי הרמב”ם לא פרשנית ולא סברתית.
וזו לשון הרמב”ם שם:
כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם הבא, והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקדוש ברוך הוא בתורה והודיענו על ידי משה רבינו שבני נח מקודם נצטוו בהן, אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת אין זה גר תושב ואינו מחסידי אומות העולם ולא מחכמיהם.
רואים שאם עשאן מפני הכרעה דעת זו המעלה הנמוכה יותר. וכשעשאן מפני הציווי זו המעלה הגבוהה. פירושו של הרב קוק משונה ביותר.
לגבי שאלתך איך ניתן לצפות מהם, שאל זאת ר’ אלחנן וסרמן בקובץ מאמרים ולדעתו ניתן להגיע לכך על ידי תמיהה על העולם שלנו שמעיד על כך שיש בורא ושחייבת להיות התגלות. ואז הגוי צריך להתחיל לחפש היכן ואל מי התגלה הבורא, ולהגיע לישראל ולשמוע מהם שיש תורה ושיש בה ציווי על שבע המצוות.
אבל פשוט יותר לקבל זאת דרך המסורות שלהם (הנוצריות והמוסלמיות). ובאמת סביר שיהיו לא מעט גויים שיהיו תינוקות שנשבו כי לא שמעו מעולם על התגלות ולא לקחו אותה ברצינות. והם כמובן אנוסים, שלא כדברי רא”ו שרואה אותם כפושעים (כי היו אמורים להבין ולגלות זאת מהחיפוש וכנ”ל).
——————————————————————————————
אבי:
רק להדגיש שגרסת הרב קוק ברמב”ם היא הנכונה – צ”ל “אלא מחכמיהם” ולא “ולא מחכמיהם”. כך בכל הגרסאות המדויקות, לדוגמא:
http://www.mechon-mamre.org/i/e508.htm
——————————————————————————————
הרב:
אכן, פשוט העתקתי מפרוייקט השו”ת. אבל דבריי עומדים במקומם.
——————————————————————————————
דיאגו:
אבל זה כל ההבדל: “אלא מחכמיהם” ולא “ולא מחכמיהם”. הרי הראי”ה כותב ש: מעלת יש להם חלע”ב היא מעלה ירודה מאוד(היא לפי ערך המעלות הרוחניות מעלה ירודה)ושהרמב”ם סובר שהמושכלות מצליחים את האדם הרבה עוד יותר מהצדק של ההנהגה ושמעלת החכמה היא גדולה מאד’ וא”צ לומר שיש לו חלע”ה ב”א הוא עומד במדרגה קדושה. וכאן זה הפירוש הברור על מעלתם של חכמי האומות לעומת חסידי האומות. האם אפשר להבין אחרת?
——————————————————————————————
הרב:
שלום דיאגו. לא הבנתי את שאלתך. אתה טוען שבהכרח החסיד היא המעלה הנמוכה. אני לא הבנתי כך את הרמב”ם, ובוודאי איני רואה הכרח לזה. בפשטות זה הפוך. הביטוי “לא מחסידי אלא מחכמי” נראה שחסיד הוא מעלה גבוהה יותר. חסיד אין פירושו שאינו במושכלות שהרי לא עם הארץ חסיד. אלא כוונתו שמעבר למושכלות ולמוסר (=חכם) יש לו גם הנהגה דתית נכונה (=חסיד).
לעניין חשיבות הציווי, ראה גם רמב”ם בהל’ ע”ז פ”ג ה”ו.
——————————————————————————————
דיאגו:
שלום הרב,
שאלתי מכוונת לאמירה “פירושו של הרב קוק משונה ביותר”, באמת פירוש חריג ונועז, כי הרי נראה ש “ממש הופך על פיהם את משמעות דברי הרמב”ם”. כי “בפשטות זה הפוך ” אבל הראי”ה מדגיש בסוף דבריו:
” וגם אם יהיו דברי הרמב”ם כפשטם’ (כלומר הפירוש הפשוט המקובל שחסדי אומות שעשאן מפני הציווי זו המעלה הגבוהה… שלא כך הכיוון של הראי”ה ככל הנראה…)…כי מדת עוה”ב’ … היא אותה המדה המיוחדת’ שהיתרון האלקי שיש לתורתנו הקדושה הוא מקנה למקיימיה’ (המשפט הזה שם הדגש על צד קיום המצוות …בלבד –ככה זה נשמע- ) ויש מעלות אחרות שכל דבר טוב יכול להקנות אבל אין זה נקרא בשם עוה”ב (מעלות אחרות … קדושה? כמו שכותב בתחילת דבריו ) ובאותו היתרון הוא בא מכחה של תורה’ ומסתגל למי שמקבלה בקדושת אמונתה… ואין זה שולל כלל מעלות אחרות מצויירות לכל פילוסופיה כדרכה.” (ככה הגירסא המלאה).
בשורה תחתונה זה נשמע כ: יש פירוש פשוט, המקובל לרוב, שניתן לקבלו אם לא רוצים לרדת לעומק הדברים של הרמב”ם …
נראה שהשינוי בגירסאות עושה כל ההבדל. הרי זה משנה את הקריאה של כל ההלכה:
“כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם הבא, והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקב”ה בתורה והודיענו על ידי משה רבינו שבני נח מקודם נצטוו בהן, אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת אין זה גר תושב ואינו מחסידי אומות העולם, ולא מחכמיהם. [רמב”ם הלכות מלכים פרק ח -הלכה יא]
איך נבין את החלק השני של ההלכה, במשפט שפותח ב “אבל אם עשאן” (שזה מראה על אפשרות אחרת, אך לא יודעים כאן האם חיובי או שלילי) ” מפני הכרע הדעת” (מעלה או פחיתות?) אין זה גר תושב ואינו מחסידי אומות העולם, ולא מחכמיהם (והמילה “ולא מ…” נותן את כל המשקל ומטה את כל המשפט לצד שלילי,כלומר הבן אדם הזה, לא גר תושב , ולא חסיד , ולא חכם… אלא הוא סתם הולך לפי דעתו הפרטית הקטנה ,שאין אפילו להגדירו בכינוי, בכך, אחר כך כשמבררים ומקבלים את הגרסא הנכונה “אלא מחכמיהם” כבר הרושם נעשה וניתן להישתכנע שחכמיהם זה בזלזול ומעלה פחותה ). אבל אם מקבלים מלחתחילה את הגרסא הנכונה ומסיימים ב: אין זה גר תושב ואינו מחסידי אומות העולם, אלא מחכמיהם (כל המשקל משתנה, ועכשיו הוא לא גר תושב, ולא חסיד, אלא “חכם”) וכן נראה שהראי”ה, בהבנה מה משמעות “חכם” לרמב”ם מסביר לנו את ההלכה.
לכך שאלתי, האם אפשר להשאיר דברי הראי”ה בגדר של פירוש משונה, עם כל התעוזה שלהם?
תודה
נ.ב.: נראה לי שבהקשר הזה, “חסיד”= מי שמשקלו במוסר קודם למושכלות, “חכם”= מי שמשקלו במושכלות קודם למוסר. [לגבי הנהגה דתית נכונה, נדמה שזה יכול להיות גם לחסיד וגם לחכם, בלי קשר לנטייתו למוסר או למושכלות]
——————————————————————————————
הרב:
שלום דיאגו.
איני רואה מדוע שינוי הגירסה משנה מהותית את היחס בין חסיד לחכם. מה שמשתנה הוא רק האם מי שעושה מפני הכרע הדעת הוא חכם או אפילו זה לא.
גם בגירסה הזאת של “אלא” (שהיא כנראה המדויקת יותר), עדיין חכם פחות מחסיד: “אלא (רק) מחכמיהם” לשון מיעוט.
לא הבנתי את הערתך/שאלתך: אם יש תעוזה בפירוש כלשהו, האם זה מוציא אותו מכלל משונה? להיפך, תעוזה היא פרשנות שיוצאת נגד ההבנה הפשוטה, לא?
לגבי ההגדרות, למיטב הבנתי “חסיד” הוא גם חכם וגם עובד ה’, להבדיל מחכם שעושה את הדבר הנכון אבל לא עובד את ה’.
הרמב”ם לא מתייחס כאן בכלל לחכמה במובן של ידיעת המושכלות. הוא משווה כאן בין שתי דרכים של עשיית מצוות. אגב, זו משמעות המונח “חכמה” בעוד מקומות בחיבוריו. כעין זה, הלכות “דעות” לא עוסקות בדעות אלא במידות ובהתנהגות (וגם לזה יש מקורות בספרות חז”ל).
——————————————————————————————
דיאגו:
שלום הרב, לא מזמן קראתי בפעם הראשונה את אגרת פט להראי”ה, והופתעתי בפירושו לרמב”ם על חכמי וחסידי אומות העולם ,ולכן השאלות שלי הן נסיון להבין את הרב קוק. (שינוי הגרסא נראה לי משפיע בפירוש, אבל נכון שעדין ניתן להבין לכאן או לכאן). ברור שהבנת הרמב”ם המקובלת (וגם כך היתה נטייתי להבין) היא שהחסיד נעלה על החכם.
אבל הרב קוק הופך את זה, וזה מה שאני מנסה לברר (גם דרך נסיון לשנות את הגדרת חסיד – חכם, בהקשר הזה).
האם יש לך הסבר (או כיוון של הסבר) לפירוש של הרב קוק? תודה.

השאר תגובה