על: כיצד התורה נתפסת בעינינו.

שו”תקטגוריה: פילוסופיהעל: כיצד התורה נתפסת בעינינו.
יונתן שאל לפני 5 שנים

שלום וברכה,
התפיסה הרווחת בקרב היהודים שומרי המצוות היא שהתורה שלנו היא בעצם תרי”ג המצוות והן עיקר התורה. ולכאורה הדבר מוקשה עליי:
א. מה צורך יש בסיפורי התורה כולה, הרחבת עניינים והעמקתם (סיפורי אבות, סיפורי בניית משכן, מסעות בני ישראל וכו’). 
ב. לדברים יש נפקמ”נ – אנשים נוטים להעריך מעשים רק בגלל משתייכים מבחינה קטגוריאלית למצוות מסויימות. לדוגמא: אם אעשה מעשה פלוני אקיים בכך מצווה פלונית. אמנם מסיפורי התורה אנו רואים שאין הדבר כן, האבות עשו מעשים אעפ”י שהללו לא היו מצוות כיוון שראו בכך מעשים בעלי ערך: אברהם מזכה את הרבים באמונה באלוקים (ככל הנראה לא כי יש מצוות אמונה), אברהם גם עושה חסד וכו’, ושאר מעשי האבות שאין צורך לפרטם. 
ג. האם הרב מסכים באופן כללי שהתורה עצמה עיקרה היא תרי”ג מצוות?
רציתי לדעת מה דעת הרב בנושא. האם הרב מסכים עם הדברים או  חולק?
אשמח לשמוע. 

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 5 שנים

א. אכן גם אני מסכים להך תפיסתא. וראה קושיית רבי יצחק ברש”י הראשון על התורה שמניח אותו דבר ומקשה את קושייתך. שאר הדברים הם ללמד עניינים אחרים, אבל מעמדם משני. בלשון ר”ח וולוזי’נר בשער ד זה דבר ה’ מול רצון ה’. ואכן אני לא רואה ערך גדול בלימוד של שאר חלקי התורה (אלא אולי ערך סגולי כלשהו. אבל זה לא מלמד הרבה).
ב. אני לא חושב שמה שמחוץ למצוות אין לו ערך. יש ללו ערך אבל לא הלכתי. ראה רמב”ם סופ”ח מהל’ מלכים.
ראה קצת בטור 15 כאן באתר.

יונתן הגיב לפני 5 שנים

שלום וברכה הרב,
א. קשה להאמין שהאלוקים נתן תורה ופירט והרחיב בנושאים מסויימים גם שאין התייחסות לחוקים באופן ישיר. סיפורים שלמים של מעשי אבות והקמת המשכן ומסעות בני ישראל במדבר ממש לא תואמים לגישה של הרב הרואה בספר התורה תרי”ג מצוות ותו לא.
ב. “שמה שמחות למצוות” לא הבנתי את המילים הללו. וכן לא הבנתי את ההפניה לרמב”ם.
תודה.

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

א. גם לי קשה להאמין. אז תסביר לי אתה למה זה נכתב ומה לומדים מזה.
ב. שמה שמחוץ למצוות. הרמב”ם מסביר שם שעשיית מצוות מהכרע הדעת יש לה ערך אנושי ומוסרי (מחכמי אומות העולם) אבל לא ערך דתי (לא מחסידיהם). זו דוגמה להבחנה שעשיתי כאן.

שי זילברשטיין הגיב לפני 5 שנים

אני בכלל לא בטוח שספר התורה בא ללמד אותנו איך לקיים את המצוות.
הרי התורה מנוסחת כספר שמספר את תולדות ישראל בלבד.
הוא מספר ו”יאמר ה’ אל משה דבר אל בני ישראל” וכו’
לכאורה ספר המקרא המצוי בידינו לא נכתב על ידי משה, הרי כתוב בו ”ויכתוב משה את התורה הזאת וישם בארון” ”וימות משה” וכו’
משמע שהיה ספר אחר, שאבד לנו ואותו כתב משה.
לא ?

א"ח הגיב לפני 5 שנים

זה לא רק בתורה. ספר קהלת מדבר על קהלת בגוף שלישי. מגילת אסתר מדברת על אסתר (שנאמר שכתבה את אגרת הפורים הזאת..) בגוף שלישי. כל הנביאים מדברים על עצמם בגף שלישי

א"ח הגיב לפני 5 שנים

קהלת לפעמים כן מדבר בגוף ראשון; זה יכול ללמד שגם שאר הספר שלו וזה פשוט סגנון כתיבה שהיה מקובל

י.ד. הגיב לפני 5 שנים

קצת קשה שאתה מביא ראיה מרש”י בהווה אמינא כשלכאורה המסקנה דוחה את ההוא אמינא.
אם ננסח את השאלה באופן פורמאלי ההווא אמינא מניחה שתי הנחות:
א. תורה מלשון הוראה.
ב. החלק הראשון של התורה חסר הוראות.
מסקנה: החלק הראשון הוא לא תורה.
דחיה: התורה איננה ספר הוראות אלא גילוי שכינה המצדיק את המדיניות המיוחדת של יהודים.
הרב משום מה מקבל את ההנחה הראשונה ומתעלם מדחייתה בתירוץ.

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

י”ד, קרא שוב. טענתי בעקבות ר”ח מוולוז’ין שזה משני ולא שזו לא תורה. זו המסקנה ולא ההו”א. אלא שכמו במקרים רבים הבנת ההו”א מחדדת זאת.
בקיצור, הצגת את דבריי לא נכון: תקן את ניסוח המסקנה והכל יבוא על מקומו בשלום.

Back to top button