על פשט ודרש

שו”תקטגוריה: כלליעל פשט ודרש
שואל שאל לפני 3 שנים

שלום הרב יש לי שאלה שמטרידה אותי זמן רב, פעמים רבות חז”ל דורשים פסוקים ומחדשים הלכות שונות שלא נראה שהם פשטות הכתוב- לדוג’ לא תבשל גדי בחלב אמו  שנכתב 3 פעמים וחז”ל דורשים פסוק אחד לאכילה אחד לבישול ואחד להנאה; ושאלתי היא- אם זה מה שהתורה התכוונה למה לא נכתב בתורה “לא תבשל גדי בחלב” “לא תאכל גדי בחלב” “אל תהנה מבשר וחלב” וכמובן שזה רק דוג’ ויש מקרים רבים כאלה, אשמח לתשובה

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 שנים

מקובלנו שאין מקרא יוצא מידי פשוטו, והמשמעות היא שלכל מקרא יש כמה פירושים, וביניהם אחד על דרך הפשט ואחד על דרך הדרש. הגר”א מסביר (ראה הקדמת ר’ מנשה מאיליא לספרו על המסורה) שאם היו כותבים ישירות בפסוק את הנוסח המדרשי (כפי שהצעת) היתה לנו רק המשמעות של הדרש והיינו מאבדים את המשמעות הפשטית. כשהתורה כותבת פסוק בצורה מסויימת כוונתה שנלמד אותו גם בדרך של פשט וגם בדרך של דרש. כוונתה לומר שעלינו לפרש את הפסוק בצורה כפולה, ולקחת בחשבון את שני הפירושים.
ראה בעניין זה כמה דוגמאות בסדרת שלושת מאמריו של דוד הנשקה בהמעין תשל”ז-ח, וגם את תגובתו של הרב וייטמן שם. וכך גם בספרי רוח המשפט בחלק השני.

השאר תגובה