על שאלת דייוויד יום.

שו”תקטגוריה: מחשבהעל שאלת דייוויד יום.
Yk שאל לפני חודש 1

בהנחה שאני אימפרייציסט ומבין את הטיעון של דייוויד יום נגד הסיבתיות.אני עדיין לא מבין את ההבדל בין חושים לבין חוק הסיבתיות. כלומר, גם בהנחה שאני כן יכול לראות סיבתיות החוק לא יהיה תקף לעתיד, כי אולי חוק הסיבתיות ישתנה.אשמח לתגובה, תודה מראש.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1

השאלה האם אתה רואה קשר בין סיבתי בין אירוע א לאירוע ב, אז באמת זו תצפית על אירוע ספציפי. אבל אני מדבר גם על ראיית היחס הסיבתי או עקרון הסיבתיות כשלעצמו. כמו שאני ‘רואה’ (בעיני השכל) שיש חוק גרביטציה שעצמים בעלי מסה מושכים זה את זה, כך אני ‘רואה’ בעיני השכל את עקרון הסיבתיות הכללי. ראיה כזאת היא צפייה באידיאות ולא באירועים ספציפיים. דרך האירועים שאני רואה אני מבחין בהתקיימות של חוק כללי. לכן אין מניעה לראות שהחוק הוא כללי וכנראה יחול גם בעתיד (לפחות עד ש’אראה’ שהוא השתנה).
ניתן אולי לדמות זאת ל’ראיית’ חוק לוגי. כשאני ‘רואה’ (בעיני השכל. כלומר מבין) 2+3=5 ברור לי שזה חוק נצחי ולא מאפיין של אירוע ספציפי כזה או אחר.

כדור הגיב לפני חודש 1

אבל את האינדוקציה (ההנחה שהחוקים לא ישתנו) לא רואים ולא ברור שמשהו הוא נצחי.

מיכי הגיב לפני חודש 1

הסברתי זאת. כשאתה רואה אירוע מתעוררת בעיית האינדוקציה. כשאתה ‘רואה’ את החוק הכללי היא לא מתעוררת. הבאתי כדוגמה ‘ראייה’ של חוקי הלוגיקה או האריתמטיקה.

כדור הגיב לפני חודש 1

יש משהו סתירתי ברעיון שאפשר לראות בהווה מידע לגבי העתיד. גם צריך “לראות” שאין שום מכניזם עליון שיכול לבטל את החוק הנוכחי. וכי ברישומים המספריים הקפדניים של קפלר יכל ניוטון ”לראות” את החוקים שלו? אני מניח שהוא בכלל לא עסק בשאלה כזו אלא קודם כל ניסה למצוא חוקים שיתפרו את הנתונים והחוקים של קפלר, והתברר שהוא קלע (כפי שעמדת על העניין המפתיע רבות) וגם אנחנו מניחים שזה יתמיד (וקולעים גם בזה). אלא שהשערת האינדוקציה היא אכן דומה לחוקי הלוגיקה בכך שלא מעורבת הכרה אלא רק חשיבה.

השאר תגובה