על שאלת דייוויד יום.

אבל את האינדוקציה (ההנחה שהחוקים לא ישתנו) לא רואים ולא ברור שמשהו הוא נצחי.

הסברתי זאת. כשאתה רואה אירוע מתעוררת בעיית האינדוקציה. כשאתה 'רואה' את החוק הכללי היא לא מתעוררת. הבאתי כדוגמה 'ראייה' של חוקי הלוגיקה או האריתמטיקה.

יש משהו סתירתי ברעיון שאפשר לראות בהווה מידע לגבי העתיד. גם צריך "לראות" שאין שום מכניזם עליון שיכול לבטל את החוק הנוכחי. וכי ברישומים המספריים הקפדניים של קפלר יכל ניוטון "לראות" את החוקים שלו? אני מניח שהוא בכלל לא עסק בשאלה כזו אלא קודם כל ניסה למצוא חוקים שיתפרו את הנתונים והחוקים של קפלר, והתברר שהוא קלע (כפי שעמדת על העניין המפתיע רבות) וגם אנחנו מניחים שזה יתמיד (וקולעים גם בזה). אלא שהשערת האינדוקציה היא אכן דומה לחוקי הלוגיקה בכך שלא מעורבת הכרה אלא רק חשיבה.