עקרון הסיבתיות

אתה בעצמך התייחסת לנושא (או מכיר מישהו שהתייחס לנושא) בצורה שעונה על הקשיים?
אם כן תוכל להפנות אותי?

טורים 494 – 496

שלום וברכה הרב מיכי, נתקלתי בקושי מסוים לגבי עקרון הסיבתיות בהקשר לטיעון הקוסמולוגי להלן הקושי:
בהתחשב בעמדתו של דייוויד יום, הטוענת שעקרון הסיבתיות מבוסס על הרגל פסיכולוגי שאינו מבטיח הכרח מטאפיזי, כיצד ניתן ליישב בין גישה זו לבין ההנחה המרכזית של הטיעון הקוסמולוגי, הטוען כי לכל דבר יש סיבה וכי אי אפשר להימנע משרשרת סיבות המובילה לסיבה ראשונית או בלתי מותנית?
בהקשר זה, האם עצם הטענה של יום, שלפיה איננו יכולים להוכיח באופן ודאי את ההכרחיות של הסיבתיות על כל שלשלת האירועים, לא מערערת על תוקף ההנחה בדבר הצורך ההכרחי בסיבה ראשונית?
בנוסף, כיצד ניתן לשלב את עקרון הטעם המספק במסגרת דיון זה? האם הוא מסוגל לתת מענה לפער בין האופן שבו אנו חווים את הסיבתיות לבין הצורך המטאפיזי שעליו נשען הטיעון הקוסמולוגי? אשמח להבין כיצד ניתן להתייחס להנחות היסוד של הטיעון הקוסמולוגי לאור ביקורתו של יום ולבחון האם הטיעון נותר תקף גם אם מקבלים את הגישה הספקנית כלפי עקרון הסיבתיות.
תודה רבה.

1. דייוויד יום אינו צודק ולכן אין טעם להקשות על הטיעון מתוך עמדתו (השגויה).
2. עקרון הסיבתיות אכן לא יוצא מתצפית, אבל הנחתו האמפיריציסטית של יום שרק דברים שעולים מתצפית הם קבילים אינה נכונה.
3. הגע בנפשך, האם אתה או מישהו אחר תקבלו טענה שאירוע כלשהו התרחש ללא סיבה? ועדת חקירה להתרסקות מטוס מגלה שלא הייתה סיבה להתרסקות. היית מקבל זאת? אני בטח שלא. היית אומר שימשיכו לבדוק, אבל ברור שיש סיבה כלשהי. וכך לגבי כל דבר בעולם. אבל לגבי היווצרות העולם שם משום מה נעצרת התפיסה הסיבתית.
4. יתר על כן, בטורים 459 – 466 תיארתי בפירוט את היחס הסיבתי, והראיתי שיש בו שלושה מרכיבים: לוגי, זמני ופיזיקלי. גם אם מרוקנים את היחס הסיבתי מתוכנו הפיזיקלי, כלומר לא מקבלים שאירוע א גרם לב', עדיין ישנה התפיסה הסיבתית ה"רזה" יותר, שלפיה אירוע א הוא תנאי מספיק לאירוע ב (היחס הזמני והלוגי). גם בתפיסה הזאת ניתן לשאול מה היה התנאי המספיק להיווצרות העולם.