ערכים תכליתיים

שו”תערכים תכליתיים
עמית שאל לפני 2 חודשים

שלום הרב, רציתי לשאול איך ניתן לתעדף ערכים, כך שבמקרה של התנגשות נוכל להחליט איך להתנהל. אני מניח שהתשובה לכך צריכה להיות ארוכה ומורכבת, אז אשמח לפחות לצוהר לתשובה. 
בפרט אני שואל את השאלה מתוך עמדה ‘דתית’, שבה אני מניח שהערך (אשמח לתיקון אם הביטוי לא נכון בהקשר זה) העליון הוא קיום ולימוד תורה, קיום מצוות וגמ”ח. וכוונתי לשאול על רקע זה מהיכן אותן ערכים שואבים את חשיבותם. 
שאלה נוספת שלדעתי נושקת, היא היחס לדברי חולין, לדברים שאינם מעלים או מורידים מבחינה ‘תכליתית’. אני יודע שיש שיטות הסוברות שאין כזה תחום (חוה”ל), ויש כאלה הסוברים שכן (ראב”ד כמדומני). על הצד שבאמת יש דברים נטריילים, האם יש לגיטימציה לעסוק בהם כאשר הם מבזבזים את הזמן שהיה ניתן לעסוק בדברים תכליתיים.
אציין שאני מתכוון על עיסוק בהם שלא בשביל מנוחת הנפש או כדי ללמוד טוב וכדו’, אלא בגלל שזה מעניין אותי וכדו’, אף שעבודת ה’ במובן הצר לא תיפגע כלל אם לא אעסוק בהם.
תודה רבה.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 חודשים

דווקא לא ארוך. אין דרך לעשות זאת בצורה שיטתית. זו בעיקר תחושה מוסרית. כשאפשר לעשות זאת באופן שיטתי זה רק אם לא מדובר בערכים אלא בנורמות אינסטרומנטליות.
השאלה השנייה  נוגעת להלכות תלמוד תורה. כתוצאה מהסתירה בין סוגיית מנחות צט לברכות לגבי מחלוקת רי”ש ורשב”י נאמרו על ידי האחרונים כמה גדרים לסיבות שמצדיקות ביטול תורה. דעתי היא שכל פעילות סבירה מצדיקה ביטול תורה. ובוודאי אם אתה עוסק בדברים בעלי ערך (כמו לימוד תחומי חולין שונים). כמובן שראוי לעסוק בדברים בעלי ערך ככל שאתה יכול, אבל אדם אמור לחיות בצורה נורמלית, כולל השכלה, בילוי במינון סביר וכדומה. אחדד שאין כוונתי לעיסוקים שמטרתם לשפר את הלימוד והמצוות, אלא לעיסוקים הללו מצד עצמם.
 

עמית הגיב לפני 2 חודשים

תודה רבה על התשובה, אך אשמח למעט הרחבה. אני לא מבין למה אדם אמור לחיות בצורה נורמלית מצד עצם הדבר, מדוע דבר זה מקבל תוקף וערך. בתפיסה פשוטה אנחנו נמצאים בעולם בשביל מטרה מסויימת, ובילויים וכדו’ (כשהם לא באים לתת מנוחה אלא מצד עצמם כנ”ל) לכאו’ לא מקדמים לשם.
ומה הפירוש של ‘נורמות אינסטרומנטיליות’?

mikyab צוות הגיב לפני 2 חודשים

ראה במאמרי על הסברות קצת פירוט:
https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%9F-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99
ריש לקיש לפני מותו בכה על צפיחית שלא הספיק לאכול ההסברים המוסריים הם שהוא השקי עזמן כדי להרוויח כסף ולכן בדיעבד התברר שזה ביטול זמן. אבל ברור שהפשט הוא שאנחנו חיים כאן כדי לחיות, ליהנות ולבלות, לעשות דברים בעלי ערך, לנוח וכדומה. כמובן שיש להשתדל להרבות ברכיב של עיסוק בערכים, אבל אין תביעה על מי שלא עושה זאת כל עוד זה נעשה במינון סביר. לא ניתנה תורה למלאכי השרת.
ניתן לעגן זאת בעוד מקורות (לכאורה זו מחלוקת התירוצים ביומא לגבי פיקו”נ דוחה שבת, האם החיים הם אמצעי למצוות – חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה, או להיפך – וחי בהם ולא שימות בהם).
אם תרצה מחשבתית, יש טענה שהקב”ה ברא את העולם כדי להיטיב. מהי הטבה? שנעשה מצוות? המצוות הן הדרך לחיות נכון. ההטבה היא עצם החיים (כולל ההנאות).

השאר תגובה