ערעור על הכוונון העדין – מהו מרחב ופילוג ההסתברות?

שו"תערעור על הכוונון העדין – מהו מרחב ופילוג ההסתברות?
Roi שאל לפני 2 ימים

הטענה שלך על חוקי הטבע שמובילים ליצירה ספונטנית של אנטרופיה נמוכה, מכילה שתי הנחות יסוד, שמרחב האפשרויות לחוקי טבע היא אינסופית ורציפה.
למה?
אתה מניח פילוג אחיד. מנין לך שזה פילוג אחיד?
מנין לך שזה בכלל משתנה אקראי עם מרחב הסתברות? מנין לך שהוא רציף ולא בדיד?
אבל בואו נניח לרגע שיש מרחב אפשרויות רציף. מהו פילוג ההסתברות שלו?
על סמך מה קובע אותו שואל שהרוחב האופייני של פרמטר X גדול משמעותית מ-0.000001%?
אולי הרוחב האופייני של הפרמטר הזה הוא רק 0.00000000001%?
במקרה הזה ההסתברות שנקבל פרמטר שמאפשר חיים ביקום הוא פרקטית 100%.
זה לא ממש כיוונון עדין אם ההסתברות לקבל את התוצאה הרצויה היא 100% נכון?
אין בסיס מהותי לטענה שאתה חייב מתכנן כדי לקבל פילוג הסתברות ששונה מפילוג אחיד. אנחנו רואים פילוגים לא אחידים בטבע כל הזמן.
אם כבר, צריך מתכנן כדי לקבל פילוג אחיד. זה לא ממש מצב טבעי. אפילו מטבעות וקוביות לא נוטים להיות הוגנים באמת אם לא משקיעים הרבה מאמץ בבנייה שלהם.
טיעון הכוונון העדין לא תקף אם אתה לא יכול לענות לשאלה "מהו פילוג ההסתברות?" זה סתם ג'יבריש חסר משמעות.

גילוי נאות הכותב הוא פיזיקאי בנאס״א

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני יום 1

אחת הבעיות של פיזיקאים ומתמטיקאים, בין אם הם בנאס"א ובין אם לא, היא שהם מתעלמים משאלות פילוסופיות ומתמקדים בחישובים. אין כאן בכלל שאלה של התפלגות. גם אם יש התפלגות כלשהי מישהו יצר אותה. טענתך שיש בטבע התפלגויות מוזרות ולא אחידות אינה קשורה לדיון. גם הן נוצרו איכשהו (לשיטתי גם אותן יצר הקב"ה, לכן זה לא מוכיח מאומה לענייננו). לכן השאלה היא ישירות על התוצאות (=היקום) בלי שום קשר להתפלגות שביסודן. ההתפלגות היא חלק מהיקום שאותו אני בוחן.
אנחנו מנסים להכריע כאן בין שתי היפותזות: 1. היקום נוצר אקראית באופן עיוור (על ידי מי? או מה?). 2. הוא נוצר על ידי גורם מכוון. אם הוא נוצר אקראית, אין התפלגות ששולטת על התוצאה שהרי ההתפלגות הזאת היא עצמה חלק מהיקום שדורש הסבר. אנחנו נשאל עליה מי יצר אותה ולמה.
ולענייננו, השאלה היא האם סביר שיקום שנוצר באופן מקרי כלשהו ייווצר עם חוקים שהם בדיוק כאלה. אם תרצה יש ברקע התפלגות שגורמת לחוקים להיות כאלה, אז אשאל מי יצר אותה. בסוף בסוף, דה פקטו ההסתכלות היא כמו התפלגות אחידה, אבל זה לא כי אני יודע שזוהי ההתפלגות אלא מפני שכשאני שואל על ההתפלגות עצמה זו ברירת המחדל הפילוסופית. חוסר הידע מתבטא בהנחה של ההתפלגות אחידה. חשוב על מטבע שאין לך שום מידע לגביה (אם היא סימטרית או לא). אתה חייב להמר על איזה צד היא תיפול (אחרת הורגים אותך). איזו הסתברות תיתן לעץ? אני מניח ש-50%. לא כי יש לך מידע כלשהו על המטבע (שהרי אין לך). אלא דווקא מפני שאין לך. בהיעדר מידע אתה מייחס הסתברות שווה לכל תוצאה.
טיעון הכיוונון העדין רק אומר שהעולם שלנו הוא מיוחד. זו עובדה. מכאן והלאה השאלה היא פילוסופית, מהי המשמעות של הייחוד הזה. מי יצר אותו והאם הוא יכול להיווצר במקרה או שלא. טענתך דומה לטענה הבאה: אני רואה דבר מאד מיוחד וחריג, ואני תוהה כיצד זה קרה. אתה עונה: זה קרה באופן מקרי לגמרי. אני אומר שלא סביר שמקרה ייצור דבר כה מיוחד. אתה עונה לי: המקריות הזאת נשלטת על ידי התפלגות שלפיה הסיכוי להיווצרות הדבר המיוחד היא 1 וכל השאר 0 (צפיפות של פונקציית דלתא מעל המקרה הזה). כעת אני שואל: אז מי יצר את ההתפלגות הזאת (ודרכה את הדבר המיוחד)? הרי מי שקובע שההתפלגות תהיה דלתא בעצם קבע כך את התוצאה. כשאתה מדבר על ההתפלגות אתה רק מתאר את האופן שבו היוצר הזה יצר את התוצר המיוחד. זה לא הסבר אלטרנטיבי לקיומו של יוצר.
בשולי דבריי, איני יכול להתאפק מההערה הבאה. הגילוי הנאות שלך מאד מוזר בעיניי. בד"כ גילוי נאות בא להסיר לזות שפתיים או לשים על השולחן הטיות שעלולות להיות לכותב. וגם זה רק אם הוא מביא לפניי מידע שאינו נגיש לי, שאז עליי להאמין לו. במקרה כזה עליו לתת גילוי נאות אם יש לו נגיעה בעניין כדי שאדע שעליי לחשוד במידע. למשל, אם מישהו מספר לי שפלוני הוא מושחת. אבל הוא עצמו מתחרה מולו במכרז או על תפקיד כלשהו, ודאי שעליו לתת לי גילוי נאות כשהוא מוסר לי את המידע כדי שאדע להתייחס בחשד למידע שהוא מציג. אבל אם יש לו ראיות שאני יכול לבחון לכך שפלוני הוא מושחת, אין שום רלוונטיות לגילוי הנאות שלו. לא משנה מיהו ומה יחסו לאדם המדובר, הראיות מדברות בעד עצמן. בה במידה, כשאדם מעלה טיעון פילוסופי או אחר שיכול להיבחן לגופו, אין שום רלוונטיות לגילוי נאות. לא משנה מי ומה אתה, כל עוד כל אחד יכול לבחון את הטיעון ולגבש עמדה לגביו. גם אם אתה סנדלר מנתיבות הטיעון המתמטי שלך יכול להיות מצוין, וגם אם אתה פיזיקאי מנאס"א הטיעון שלך יכול להיות שגוי (כפי שאכן קורה כאן לדעתי). הטיעון עומד לעצמו וכל אחד יבדוק אותו ויחליט מה דעתו. הגילוי הנאות כאן עושה פעולה הפוכה: במקום למנוע הטיות הוא מנסה ליצור אותן. הקורא התמים שלא מבין את המושגים שבהם השתמשת, אמור לקבל את הטענה כי אתה פיזיקאי מנאס"א. כלומר אתה מנסה להטות את דעתם של הקוראים, ועוד קורא לזה 'גילוי נאות'. מוזר.

ק הגיב לפני יום 1

הרב מתעלם מהאופציה שהיקום או איזשהוא חלק בו תמיד היה ומשם התפתח דרך המפץ הגדול. זה מייתר את האופציה של בריאה. ממש כפי שאנחנו לא מכירים שום דבר שנוצר יש מאין אלא יש מיש.

זכוכית ← חול ← סלע ← מינרלים ← כדור הארץ ← מערכת השמש ← ענן גז בין־כוכבי ← סופרנובות ← כוכבים ← יסודות ← המפץ הגדול ← ?

ה-? יכול להיות גורם שתמיד היה (לפני כן לא היה זמן) ובשלב כלשהוא התפתח למפץ גדול.

————————————–
גילוי נאות:
השואל איננו פיזקאי מנאסא אלא מהנדס סמוך לקו מוצרי חלל 🙂
אפרופו נאסא אלון מאסק אוכל אתכם בלי מלח כדי לטפל בגורטאות שלכם בחלל.

Roi הגיב לפני יום 1

כבר המשפט הראשון שלך מכיל שגיאה קשה.
אתה מניח שיש משהו מיוחד בהתפלגויות אחידות כי זה הגיוני לך.
הכשל שלך כאן הוא שאתה מניח שהתפלגויות אחידות הן מיוחדות ולכן הן המצב הטבעי ואם רואים משהו אחר זה סימן שקרה משהו
זה לא נכון. זה נובע מהראייה שלך את עצמך כנזר הבריאה.
בפועל אתה יוצא מנקודת הנחה שאלוהים קיים בנסיון להוכיח שהוא קיים.
זו סתם טאוטולוגיה.
זה מייצג בעצם את ההנחה הסמויה שלך שמייצרת את כל הבעיה הזו מראש.
אתה מניח שאתה מיוחד.
אתה מניח שהיקום והמציאות חייבים להיות הגיוניים עבורך אישית
שהם חייבים לעבוד לפי חוקים שמסתדרים לך נחמד בראש.
מכאן כל הכשלים שלך נובעים.
אתה טוען שהיקום מיוחד אבל הטענה הזו מסתמכת על ההנחה שאתה מיוחד.
בפועל אתה אומר "היקום מיוחד כי הוא מיוחד" זו טאוטולוגיה.
כל עוד אתה יוצא מהנחה שאתה נזר הבריאה והיקום חייב לתפקד בצורה שהגיונית לך לא ניתן להתקדם.

מיכי צוות הגיב לפני יום 1

ק,
זו שאלה אחרת. עסקתי בה בספרי המצוי הראשון. בקצרה, מדעית כיום ידוע שזה לא היה קיים תמיד. מעבר לזה, חומר לא נראה כדבר שקיים תמיד. ברור שאיננו מכירים היווצרות יש מאין, מאז שהכל נוצר והלאה.

מיכי צוות הגיב לפני יום 1

רועי שלום.
קשה לי לדון כשאינך קורא ו/או לא מבין את מה שכתבתי.
אין בדבריי, ובטח לא במשפט הראשון, ולו בדל רמז לטענה שהתפלגות אחידה היא מיוחדת. היכן ראית זאת?
אני אכן מניח שהחיים (כלומר אני) הם צורה מיוחדת ומורכבת של יישים. זה לא קשור בשום צורה להרגלים שלי ולראיית עצמי כמשהו מיוחד. אני לא מניח שאני משהו מיוחד. אני קובע זאת. יש לזה מדדים מדעיים אובייקטיביים. חיים הם מצב בעל אנטרופיה סופר נמוכה לעומת כל דומם שהוא. עסקתי בזה בהרחבה בספרי.
אני גם לא מניח שאלוהים קיים אלא מוכיח זאת.

Roi הגיב לפני יום 1

בסיס הטענה שלך הוא שהתפלגות אחידה היא מיוחדת, שכן היא ברירת המחדל.
אם היא ברירת המחדל, אזיי היא מיוחדת.

יש לך שתי הנחות יסוד שאומרות בפועל שאלוהים קיים ואלו הן:
1) התפלגות אחידה היא התפלגות ייחודית שמהווה את ברירת המחדל לכל דבר בהעדר אילוצים.
2) כל דבר הוא אקראי ומרחב האפשרויות שלו הוא אינסופי ורציף אלא אם יש אילוצים.

אלה שתי הנחות מאוד מאוד חזקות.

האקסיומות שלך בכמה סדרי גודל יותר מורכבות משלי לצורך העניין.

מיכי צוות הגיב לפני 22 שעות

אחזור שוב. אינני טוען שהתפלגות אחידה היא מיוחדת, ומעולם לא מצאת בדבריי ולו בדל רמז לכך.
נדמה לי שמיצינו.

טירגיץ הגיב לפני 20 שעות

האם תוכל להבהיר בבקשה נקודה שנתעמעמה לי פתאום. כאן למעלה עסקת ביצירת יקום מן האין ואמרת שעל הצד שזה ייתכן אז לכל היקומים הסתברות שווה ״זו ברירת המחדל הפילוסופית. […] בהיעדר מידע אתה מייחס הסתברות שווה לכל תוצאה״. אבל מתחת לטור 473 חילקת במפורש שכאשר יש מכניזם אלא שפעולתו לא ידועה אז ״בהיעדר מידע אחר אולי הייתי מניח התפלגות אחידה, אבל לא הייתי בונה על כך מאומה״ ואילו בהגחה (היפותטית) מן האין לא קיים שום מכניזם ואז השערת ההתפלגות האחידה היא טענה שכך מוכרח להיות ולא רק ברירת מחדל.
https://mikyab.net/posts/76025/#comment-61695

מיכי צוות הגיב לפני 20 שעות

יש כאן מינוח מבלבל. איני מדבר על התפלגות אחידה. אני מדבר על סיכוי שווה לכל האפשרויות. זה נשמע אותו דבר אבל זה לא. אין כאן התפלגות. זה שיקול פילוסופי, סבירותי ולא הסתברותי. כשאין מידע ואין שום דבר שמשפיע על המציאות ההנחה היא שכל האפשרויות באות בחשבון. לא בגלל התפלגות אלא בגלל שאין שום דבר אחר. אתה יכול לקרוא לזה התפלגות אחידה, אבל זה מינוח מטעה. הכוונה היא שאם המצב הוא ואקום גמור (לא רק שאין לך מידע לגביו אלא אין מידע כזה. אין שם כלום), וכעת נוצר/קיים שם משהו. אז צריך הסבר למה בכלל הוא נוצר/קיים, וצריך הסבר למה הוא כפי שהוא. ואם הוא מיוחד זה אומר דרשני. סביר שמשהו אחראי לזה.
ראה את הדוגמה שהבאתי למעלה. יצא עולם מיוחד ואני טוען שכנראה יש משהו שיצר אותו. ואז בא מישהו אחר ומסביר לי שזה בגלל שצפיפות ההסתברות למבני עולמות היא פונקציית דלתא שמרוכזת סביב העולם שלנו. האם זה הסבר אלטרנטיבי? ברור שלא. השאלה כעת היא מדוע זוהי הצפיפות? אתה לא יכול לבנות הסברים הסתברותיים כשאתה עוסק בהיווצרות הכל מהוואקום. אין מרחב מאורעות מוגדר במצב הקדום. יש מרחב אפשרויות.
הבאתי לכך דוגמה מהמטבע שאין לך שום מידע לגביה ואתה צריך להמר. אתה תהמר על 50% בלי שיש לך טיפת מידע. פשוט בגלל הסימטריה שחוסר המידע לך יוצר.
בהיעדר כלום, לא נכון שההתפלגות האחידה מוכרחת. טענתי היא שבמצב כזה אין התפלגות ולכן מניחים משקל שווה לכל האפשרויות (אבל לא הסתברות שווה. הסתברות לא מוגדרת במצב כזה). זה כמו שלא נכון לומר שאורכה של נקודה הוא 0. לנקודה אין אורך (כי מימדה 0). וכן לא נכון שהעיוור רואה הכל שחור. הוא לא רואה בכלל.

Roi הגיב לפני 13 שעות

אתה טוען שיצא עולם מיוחד ויש לך כאן כבר שתי הנחות יסוד לא מוצדקות.
בתוך 3 המילים "יצא עולם מיוחד" יש 2 הנחות יסוד ענקיות שלא הצדקת מעולם.
יצא – כלומר יש הגרלות
מיוחד – כלומר ההסתברות היא נמוכה
כאמור, אלה הנחות יסוד מאסיביות. אתה רוצה להסביר אותן?
כי אני לא מסכים איתך עליהן ולכן שאר הטיעון שלך פשוט לא רלוונטי כי הוא מסתמך עליהן.
משקל שווה לכל האפשרויות זה התפלגות אחידה.

השאר תגובה

Back to top button