ערעור על הכשל הנטורליסטי
שלום וברכה הרב.
רציתי לשאול האם בצורה בה אני מעמיד טיעון כעת קיים כשל נטורליסטי
הנחה: המצב הטבעי בעולם הוא מצב ראוי (כי הבורא ברא אותו ומה שהבורא ברא הוא ראוי)
החתולים שומרים על צניעות.
ראוי לאדם לשמור על צניעות.
במילים אחרות כשמגיעים עם ההנחה הראשונה כהנחה ברורה אין כשל נטרוליסטי.
תודה רבה.
לא מבין את השאלה. אגב, יש גם יצורים שלא שומרים על צניעות (אחרת למה הפנית דווקא לחתולים), אז אולי נלמד מהם? גם הם חלק מהעולם.
תודה אבאר את כוונתי.
ראשית הדוגמא של חתולים הייתה דוגמא בלבד ועל פי מאמר חז"ל שלולא התורה היינו לומדים צניעות מחתולים.
השאלה היא שאלה עקרונית ולא על מקרה מסוים.
בויקפדיה מובאים מספר טיעונים הלוקים בכשל נטורליסטי הביא דוגמא אחת
א. המצדדים בתורת האבולוציה גורסים, כי היצורים המותאמים ביותר – שורדים (מצוי).
ב. עניי העיר לא יישרדו את החורף אם לא נספק להם עזרה (מצוי).
לפיכך:
ג. מן הראוי שלא לסייע לעניים (ראוי).
הכשל אומר שאי אפשר להסיק את הראוי מהמצוי אבל אם אני מניח שהבריאה (למעט מעשה האדם שיש לו בחירה) היא לא רק מצויה אלא ראויה אז זה להסיק ראוי מראוי.
אני מכיר היטב את הכשל הנטורליסטי. לא צריך הדגמות לזה. שאלה עדיין לא ראיתי כאן.
שאלתי היא האם לפי תפיסתך טבע העולם הוא מצוי או גם ראוי ? ובמידה ודעתך שהוא גם ראוי האם אתה חולק על הכשל הזה ?
טבע העולם הוא הכי ראוי שאפשר. ובמסגרת זו יש קבוצות שונות בעלות מאפיינים שונים. כשאתה רוצה ללמוד משהו מטבע העולם אתה צריך להחליט האם ללמוד מהחתולים או מהכלבים. לכן אין לזה שום השלכה על היכולת שלנו ללמוד מהעולם. ובוודאי שכל זה לא קשור בשום צורה לכשל הנטורליסטי. אם הייתי חושב שניתן ללמוד מהחתולים הייתי בונה טיעון הבא: החתולים הם צנועים (ואין אף בע"ח אחר שאינו צנוע). העולם בנוי כראוי. לכן ראוי להיות צנועים. זה לא טיעון כושל אלא תקף למהדרין, שכן ההנחה השנייה אינה עובדתית אלא הנחת גשר בין עובדות לנורמות.
השואל מניח שיש הנחה מוסווית שראוי לקיים דברים מסויימים, אולם על כך גופא הכשל- מנין הנחה זו?!
כשל לא עוסק בהנחות אלא בנביעה של המסקנה מההנחות.
תודה רבה ממש על התובנות המחכימות.
אני יביא שוב את הטיעון שמובא בויקפדיה ככשל נטורליסטי (ראוי מצוי) ואשמח לדעת לדעתך האם הטיעון הזה בסופו של דבר תקף כיון שאתה גם מניח שטבע העולם ראוי.
א. המצדדים בתורת האבולוציה גורסים, כי היצורים המותאמים ביותר – שורדים (מצוי). (הוספה שלי וזה מה שראוי)
ב. עניי העיר לא יישרדו את החורף אם לא נספק להם עזרה (מצוי).
לפיכך:
ג. מן הראוי שלא לסייע לעניים (ראוי).
לא מבין לאן כל זה הולך. הניסוח הזה בעייתי ופגום מאד. אבל אפשר לשכלל אותו לכלל טיעון תקף. זה מובן מאליו. מה יש כאן לדון?!
א. המותאמים שורדים.
ב. השרדנים ראויים לשרידות ומי שלא לא.
ג. העניים אינם שורדים.
מסקנה: לא ראוי לדאוג לשרידותם.
ואפילו זה לא מדויק, כי ניתן להגדיר שרידות קולקטיבית (כלומר ששרידה על ידי עזרה מאחרים גם היא בסדר. אגב, זה גם נכון אבולוציונית ).
הפלפול מוצה לטעמי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer