פילוסופיה בדרכי נעם
שלום!
1)אני קורא עכשיו את הספר "פילוסופיה בדרכי נעם"(( שלדעתי שם יותר מתאים הוא 'אתאיזים בדרכי נעם')) של ויל דוראנט, מה דעתך על הספר ומחברו?
בעמוד 160 הוא כותב "אולם כבר אריסטו… מיין את האישה כהתפתחות שנעכבה, ופרש אותה ככשלונו של הטבע לעשות איש. היא שייכת, כעבדים, למעמד כפוף, ואינה ראוייה כלל לשיתוף בענייני ציבור. וזאת גם היתה השקפתו של ה' אלהי ישראל אשר צרף את הנשים והאימהות עם הצאן ועם הבית בדיברה האחרונה מעשר הדיברות…. ה' נעשה בצלמם ובדמותם של היהודים, אשר ככל עם לוחם, ראה באישה בריה פגומה, הכרח לא יגונה,שהוא לפי שעה מקור אחד ויחד לאספקת חיילים. לא הועלו אורות שמחה בין היהודים הקגומים בהיוולד בת; האישה שילדה בת חייבת היתה בטהרה כפולה; והנער, הנושא בגאווה את "קיצורו של דבר", שהוא בריתו עם אלהיו, חוזר בקביעות על תפילתו:" …שלא עשני אישה,שלא עשני גוי" אך היהודים אינם כלל יוצאי דופן מבחינה זו; אכן בדרכים שונות הם צועדים בראש החוקה המוסרית של ימיהם….."
יורנו מורה הנבוכים היאך לעמוד איתנים מול דברים חוצבי להבה כגון דא.
2) קניתיאת הספר הזה שהוא שני כרכים בעקבות ספריך מעוררי המחשבה וההשראה על מנת שיפתח לי צוהר לעולם הפילוסופיה, הגעתי לפרק שמאוד משעמם אותי הנקרא "פילוסופיה של ההיסטוריה" יש טעם להילחם בעצמי ולקרוא? זה חשוב להכיר את הטיעונים בחלק זה של הפילוסופיה?