פלגא דדינא

טל שאל לפני חודש 1

שלום. במסכת בבא קמא ה: אומר רשי שכאשר נרצה ללמוד את כל אבות נזיקין מבור ואש ניתן ללמוד את אדם ורגל ב”פלגא דדינא”, תוספות בדבריהם על רשי אומר שבנוסף לאפשרות ללמוד ב”פלגא דדינא” ניתן ללמוד מאש בלבד, כיצד תוספות הבינו את המושג “פלגא דדינא” שברש”י? ובכלל מהו “פלגא דדינא” ביחס ללימוד הרגיל של בניין אב?
אשמח לאריכות ככל שתוכל. תודה

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1

כפי שאני מבין, מדובר בלימוד מהצד השווה משני אבות: בור ואש. לימוד בפלגא דדינא הוא לימוד מחצי משני המלמדים, ובמקרה זה מאש בלבד. לגבי שן רש”י מסביר שם שצריך את שני המלמדים כי אש מועדת לאכול גם את שאינו ראוי לה משא”כ בשן. אבל רגל ואדם מועדים להזיק לכל, ולכן לגביהם ניתן ללמוד מאש בלבד. לא צריך את התוספת של בור.
תוס’ חולק על רש”י ולדעתו גם את שן ניתן ללמוד מאש בלבד, כי בשן מעצם הגדרתה לא שייך אכילה של מה שאינו ראוי (כי אם אכלה אתה מה שאינו ראוי הרי זה קרן ולא שן). לפי זה הצירוף של בור ואש מיותר. אש עושה לבדה את כל העבודה. וזהו לימוד של כל שאר האבות בפלגא דדינא.
הניסוח של מסקנת התוס’ הוא:
ונראה דשן נמי אתי בפלגא דדינא או מאש לחודיה.
באמת לכאורה לא ברור מדוע תוס’ מוסיפים פלגא דדינא או אש. לכאורה זה אותו דבר. ייתכן שזה רק פירוש המונח פלגא דדינא – כלומר מאש לחודיה. ולכן יותר נראה שכוונתו לחדד ולומר את ההבדל בינו לבין רש”י. כדי להבין זאת נקדים מדוע רש”י קורא לזה פלגא דדינא ולא סתם לימוד מאש? ההסבר הוא שלרש”י אדם ורגל ניתנים להילמד רק משני האבות יחד, ולכן בכל אופן יש צורך לכתוב את שניהם. רק שן נלמד מאש לבדה, וזה מה שמכונה לימוד בפלגא דדינא. אבל לפי תוס’ גם שן ניתן ללמוד מאש לבדה, ולכן לשיטתו מספיק לכתוב את אש לבדה. וכשכתוב אש לבדה והכל נלמד ממנה אז זה כבר לא פלגא דדינא אלא פשוט לימוד מאש.
לימוד בפלגא דדינא הוא רק במצב שצריך לכתוב את שני האבות (בור ואש) אבל יש אחד התולדות (שן) שבשבילו מספיק חצי משניהם, ורק לשאר האבות (אדם ורגל) צריך את שניהם. אבל כשבאופן כללי די לנו לכתוב את אש לבדה והכל נלמד ממנה זהו לימוד מאש ולא שייך לקרוא לזה לימוד בפלגא דדינא.

מיכי הגיב לפני חודש 1

כמובן הגמרא לפי תוס’ תמוהה. עד שהביאו שמבור וחד מינייהו אפשר ללמוד הכל, שיביאו את אש לבדה. את קושייתו על רש”י אפשר ליישב בקל.

טל הגיב לפני חודש 1

“ההסבר הוא שלרש”י אדם ורגל ניתנים להילמד רק משני האבות יחד, ולכן בכל אופן יש צורך לכתוב את שניהם. רק שן נלמד מאש לבדה”, צ”ל הפוך.

האם יש סימוכין לכך שמילת “או” יכולה לשמש במשמעות של פירוש?

הרשב”א: .” א”נ לאו למימרא דכי שדית בור בין כל חדא מנייהו אתו כלהו מכל תרין ותרין אלא מהני תרין ובלבד שיהא בור חד מינייהו” וצ”ל שכך תוס’ קראו את הגמרא

לגבי קושייתם על רש”י, נראה שזו מחלוקת בהבנת “אינו ראוי”

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

אכן הפוך.

נחלקו תנאים האם “או” מתפרש כוא”ו החיבור או לא (קוניונקציה או דיסיונקציה). אם זה כ”או” יש אולי מקום לראות זאת כפירוש. פלגי דדינא או (=כלומר) אש לבדה. אבל, כאמור, האחרון עיקר.

לא הבנתי מה שהבאת מהרשב”א. לפי תוס’ אפשר ללמוד הכל מאש לבדה.

בדיוק.

טל הגיב לפני חודש 1

היכן מחלוקת התנאים?

הרשב”א אומר ש”כי שדית בור בינייהו ואתיא כולהו מנייהו” אין הכוונה שכולהו אתי משניהם יחד אלא אפילו מאחד מהשניים כלומר מאש, והצורך לומר את בור הוא רק כיון שאינו יכול להילמד באופן אחר, הלימוד של כל האבות מתאפשר כאשר כתובים אש ובור אך לאו דווקא מביניהם.

השאר תגובה