פנאתאיזם מוסרי

שו”תקטגוריה: מוסרפנאתאיזם מוסרי
רותם הופמן שאל לפני 2 חודשים

שלום הרב, כתבת ואמרת בכמה  מקומות על החלוקה התיאולוגית בין מונותאיזם לפנתאיזם, פנאנתאיזם ודומיהם שהם הטעיה באמצעות הגדרות אמורפיות ובעיקרן חסרי משמעות (אני מקווה שאני מדייק בדבריך) אינני תיאולוג ולכן לא אוכל להכנס לשיח על תיאולוגיה מופשטת. אמנם אם המוסר הוא נגזרת ישירה של אלוהים, האם לפיכך יש ערך בדיון הזה ובעמדות השונות יש ערך ויכוחי? למשל האם סוג הטענות שפופר קורא להם ‘נטורליזם ביולוגי’, לצורך העניין, אינם נגזרת של תיאולוגיה פנתאיסטית? תודה.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 חודשים

אם אתה רוצה להתמקד בדוגמאות (מדיניות מבורכת לטעמי), כדאי לפרוט אותן. לא מכיר.

רותם הופמן הגיב לפני 2 חודשים

אני אצטט את קרל פופר מהספר ‘החברה הפתוחה ואויביה'(עמוד 71-75) מהפסקה שגרמה לי לתהות על הסוגיה:
“הראשון שהעלה גרסה בומניטרית או שוויונאית של הנטורליזם הביולוגי היה הסופיסט אנטיפון. ממנו גם בא לנו זיהוי הטבע עם האמת וזיהוי המוסכמה עם הדעה (או ‘הדעה המטעה’). אנטיפון הוא נטורליסט קיצוני. הוא סבור כי לא זו בלבד שרוב הנורמות הן שרירותיות אלא שהן מנוגדות לטבע במישרין.” בעצם אני חושב שכל הפרק נוגע שייך לטענה. הטיעון שעליו אני שואל הוא כזה (עד כמה שאני מבין)- אמת המידה למוסר הוא אלוהים, אלוהים הוא הטבע, מכאן שהטבע הוא אמת המידה למוסר. מתוך המסקנה הזאת אני אומר שתפיסה פנאתאיסטית היא בעלת השלכות מוסריות מסויימות ולכן ההבחנות בין מונותיאיזם, אתאיזם, פנתאיזם וכו’ אינם משחקי לשון ריקים

mikyab צוות הגיב לפני 2 חודשים

אני מקווה שאתה מביןן מ ה כתוב כאן. אני לא. ביקשתי דוגמה ושאלה קונקרטית.

Gil הגיב לפני 2 חודשים

ברשותך אתרגם את הפסקא מן החברה הפתוחה ואויביה’ (עמוד 71-75):
“הראשון שהעלה גרסה סינית או סינית של הסינית הסינית היה הסינית סינית. ממנו גם בא לנו זיהוי הטבע עם האמת וזיהוי המוסכמה עם הדעה (או ‘הדעה המטעה).

ללא תוספת תשלום 😉

Gil הגיב לפני 2 חודשים

ורותם לגבי שאלתך על פנתאיזם מוסרי ראה דיונו המרתק של אליעזר ברקוביץ ב”אלהים אדם והיסטוריה” גם הוא בהוצאת שלם. מסקנתו שם מאד לא אוהדת את המוסר הפנתאיסטי

רותם הופמן הגיב לפני 2 חודשים

אני לא בא לצדד בפנתאיזם, אני רק תוהה על קביעתו של הרב מיכאל שאין משמעות פילוסופית לדיון ולהגדרה של אלוהות שמגולמת בטבע לעומת אלוהות טרנסצנדנטית. הטענה היא שיש לקביעות האלו למשל השלכות מוסריות ולכן הדיון שייך. מה גם שטענות של ‘זה הטבע ולכן זה מוסרי’ (מה שנקרא גם הכשל הנטורליסטי) נובעות בעיניי מתוך האינטואיציה ה’דתית’ הזאת.

שולייתא הגיב לפני 2 חודשים

נראה שרותם כתב ברור. פנתאיזם (זיהוי הטבע עם אלוהים), להבדיל מאתאיזם (כפירה באלוהים), מעניק ביסוס נוח לנטורליזם (גזירת מוסר מעיון בטבע, כלומר גזירת מוסר מעין בהליכותיו של אלוהים). ואם יש נפקא מינה למחלוקת בין פנתאיזם לאתאיזם אז הם לא שקולים תיאורטית. פנתאיסט יוכל לגזור מהטבע למשל, דוגמה בלבד, שמוסרי לטרוף בע”ח ואסור להתייחס בצורה שוויונית למשפחתך ולזרים.
[לדעתי התשובה היא שאדרבה כיון שהם שקולים תיאורטית צא ולמד שההשלכה היא מדומה, אם יש נפקא-מינה תקפה אז בוודאי שהמחלוקת נושאת משמעות, אבל ערעור על המשמעות של המחלוקת מסביר גם שהנפקא-מינות לא תקפות].

לעניין הציטוט מקרל פופר, נראה שסופיסט בשם אנטיפון למד מהטבע “הומניטריות”, ובזה הוא מבסס את המוסר על אלוהים (בלי ריאליזם מוסרי). זאת דוגמה קונקרטית להבדל שיכול להיות מעשי בין תפיסה אתאיסטית לפנתאיסטית.

mikyab צוות הגיב לפני 2 חודשים

שבעתי” למשל”-ים. נא להביא דוגמה עם טיעון מוגדר היטב ולא סיסמאות היפותטיות בעלמא. אם לא – לא אתייחס כאן יותר.

השאר תגובה