פסיקה בהלכות כיבוד הורים
שלום,
האם יש יכולת לקבוע בדיני כיבוד הורים? עקב בעייה ניסיתי לפנות לפוסקים שלא ידעו איך לפסוק והפנו אותי לקבל פסיקה מפסיכולוג (מיותר לציין שלא פניתי?). מקריאה ועיון לא הבנתי איך לפסוק לעצמי. האם יש לפוסק סמכות מהותית לפסוק במקרים קשים בדיני כיבוד הורים? או שזה נזיל מידי?
תודה
השאלה כללית מדיי ואיני יודע לענות עליה. אם יש שאלה מסוימת – אנא העלה אותה. איך אתה מצפה לתשובה לשאלה שלא נשאלת? מה פירוש המשפט הזה: "האם יש יכולת לקבוע בדיני כיבוד הורים?" למה ובאיזה עניין הפנו אותך לפסיכולוג? וממש לא מיותר לציין שלא פנית, ובעצם נראה לי שחבל שלא פנית.
אנסה לנסח שוב. האם כעקרון, אפשר לתת הנחיות לפעולה ביחס להורים ע"ב דיני כיבוד הורים? אני מנסה בכוונה לא להכנס לסיטואציה ספציפית ולהשאר בעקרון. במצב שהורה פוגע רגשית בילד, שזה הכרחי למצב בין הורים וילדים- האם אפשר לפסוק הלכה שאומרת כמה הילד צריך 'לסבול' מההורה כדי לכבד אותו? המקורות מגוונים וקשה לעשות מהם היסק וודאי, האם הם שימושיים בכלל? בגלל שכול סיטואציה ביחסי הורה-ילד היא מורכבת, האם אפשר להתייחס אליהן הלכתית, בגלל שקשה לסבור שפוסק יכול לדעת את כול הפרטים ההכרחיים לשיקול דעת מלא (ספק גם אם המעורבים יכולים לדעת).
(ההפנייה לפסיכולוג (דתי) היתה לקבל ממנו ייעוץ הלכתי, שבעיני היתה לא במקום)
בשאלות כמו זו שהעלית בהחלט יש מקום להערכה ובד"כ אין קווים חדים. אבל כדאי לשמוע פסיכולוג שיאמר מה ההשלכות לדעתו כדי שתוכל לקבל החלטה. אני לא חושב שתמיד ניתן לגזור תשובה ישירות מהמקורות, אבל בד"כ ניתן להיעזר בהם כדי לקבל החלטה. מתוך כך תבין שהפנייה לפסיכולוג בשאלות אלו לא פחות חשובה מהפנייה לרב, דווקא בגלל שמדובר בהערכת מציאות ולא בגזירת תשובה מדיון במקורות הלכתיים בלבד.
לגבי הפנייה לפסיכולוג, שוב אומר שאני רואה כאן אמירה כללית ואיני יודע להתייחס אליה. בהחלט יש מצבים שאני יכול לראות הפנייה לפסיכולוג כדי שיקבל החלטה. כמו שפונים לרופא ביחס לצום ביו"כ או חילול שבת. עקרונית זהו מצב דומה. זה אפילו לגבי קבלת החלטה על ידי הפסיכולוג. אבל אם מדובר על ייעוץ (כפי שכתבת כאן), אז ודאי שיש לזה מקום ואין בזה שום בעיה.
לשואל,
אני חייב לומר שממש הזדעזעתי מהמשפט:
"ההורה פוגע רגשית בילד, שזה הכרחי למצב בין הורים וילדים".
למה שהורה יפגע רגשית בילדו ? זה ממש לא הכרחי, זה מקור ידוע לשלל הפרעות ומצוקות רגשיות.
שי,
כול הורות ומידת הנזק שלה. כמובן שהפגיעות הקשות והבסיסיות ביותר הן לא מכוונות. זה לא כזה אסון, אנחנו לא בובות חרסינה ואפשר לחיות עם זה, אבל השאלה שלי היא כמה אני (או כול מי שנקלע לבעייה) יכול לעשות מה שבריא בשבילו על חשבון כיבוד הורים.
ע,ר
בגלל זה מומלץ להתייעץ עם פסיכולוג, בדרך כלל יש לו נסיון והוא יודע מה עלול לגרום לנזק רציני ומה לא.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer