פסיק רישא ומלאכה שאינה צריכה לגופה

שו”תקטגוריה: עיון תלמודיפסיק רישא ומלאכה שאינה צריכה לגופה
שואל שאל לפני 3 שנים

שלום הרב מיכאל,
 
במשנה תורה, הרמבם כותב:

  1. כל המקלקלין, פטורין.  כיצד:  הרי שחבל בחברו או בבהמה דרך השחתה, וכן אם קרע בגדים או שרפן או שיבר כלים דרך השחתה–הרי זה פטור; חפר גומה ואינו צריך אלא לעפרה, הרי זה מקלקל ופטור.  אף על פי שעשה מלאכה, הואיל וכוונתו לקלקל, פטור.

לגבי ההלכה לעיל עולות השאלות הבאות:

  1. מדוע הרמב”ם משווה חפירת גומה, לחובל בחברו או בבהמה דרך השחתה, הרי בחפירת גומא לא נראה לי שיש דמיון לקלקול או להשחתה.
  2. גם אם נלך לשיטת הרמבם שיש בחפירת הגומה צד של קלקול, והוא אינו צריך אלא לעפרה, מדוע אין זה דומה לוודאי פסיק רישא, מעשה שאגב אותו מעשה נעשית מלאכה אחרת בוודאי, שלפי הרמבם חייב כרת, ולא רק אסור מדרבנן כפי שהרמבם מציין בהקדמה (פטור הכוונה לאסור מדרבנן).

בברכה,

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 שנים

1. ראשית, יש בחפירת הגומה קלקול של הקרקע. אם אתה צריך את הגומה אז ודאי זה תיקון, אבל אם זה נעשה בשביל העפר אז יש כאן קלקול של הקרקע.
אבל דומני שלולא דברי הרמב”ם עקרונית אין בזה צורך. גם מלאכה שאינה צריכה לגופה (חפירת גומה לעפר) וגם מקלקל, הן מלאכות שנעשות למען מטרה אחרת מהרגיל, ובזה הפטור שלהן. במשאצל”ג לא צריך שהתוצאה המיועדת תהיה קלקול, ויש בזה איסור דרבנן (ולדעה אחת אפילו דאורייתא בלי עונש). במקלקל יש פטור לא רק בגלל שהמטרה אחרת מהרגיל אלא מפני שהמטרה היא קלקול. רק אציין שברור שמקלקל פטור גם אם אין מטרה אחרת רגילה שלשמה נעשית הפעולה הזאת. הפטור הוא בגלל הקלקול. אם זו גם לא המטרה הרגילה אז יש כאן עוד פטור של משאצל”ג.
אבל כל זה הוא רק לשיטת רוב הראשונים (וכך גם ההלכה) שמשאצל”ג פטור עליה (כר”ש). אבל הרמב”ם הוא שיטת יחיד שפוסק כרבי יהודה שחייב, ולכן הוא פוטר בחפירת גומה רק כשיש בזה קלקול, והפטור הוא מדין מקלקל ולא מדין משאצל”ג (שלשיטתו זה כלל אינו פטור).
2. פסיק רישא נאמר רק על מצב שבו נעשות שתי מלאכות, וזו שאני מתכוין אליה גוררת בהכרח את האחרת שאיני מתכוין אליה. למשל, גרירת ספסל ויצירת חריץ בקרקע. אני מתכוין להזיז ספסל, אבל בהכרח ייווצר חריץ. לעומת זאת, במקרים כמו חפירת גומה לעפר, מוגדרים בהלכה כמשאצל”ג ולא כאינו מתכוין. במשאצל”ג שאלת הפסיק רישא לא רלוונטית, כי זה תמיד פסיק רישא. ההבדל בין אינו מתכוין למשאצל”ג הוא דק מאד מאד, וקשה להגדיר אותו. אבל המג”א בעקבות ר”א בן הרמב”ם מסביר שאינו מתכוין הוא עשיית שתי מלאכות (כשאני מתכוין למותרת ועושה עמה את האסורה) ומשאצל”ג היא עשיית מלאכה אחת עם שתי תוצאות (שאני מתכוין ללא רגילה). חפירת גומה היא פעולה אחת שיש לה שתי תוצאות (בור ועפר). גרירת ספסל ויצירת חריץ היא שתי פעולות שונות. זו אחת הסוגיות הכי קשות בהלכות שבת, ואחת ההגדרות הדקות והעמומות ביותר.
 
שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה,
מיכי

השאר תגובה