קורונה

שו”תקטגוריה: מוסרקורונה
T.L שאל לפני 10 חודשים

האם כיום הרב עדין סובר שהתנהגות החרדים לנגיף הקורונה היא מטמטום ולא מחוסר סולידריות?
או שמא כיום רואים כבר שכל התנהלותם גם למפרע מגיע מחוסר סולידריות?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 10 חודשים

לתופעות חברתיות יש הסברים מורכבים, וברור שכל ההסברים יכולים להיות נכונים. אני סבור שבד”כ מדובר בבורות וטמטום וניתוק מהסביבה. הרי הם עצמם גם נפגעים מזה, ולכן הסולידריות כאן אינה מהותית.
הטמטום הזה נובע מתפיסת עולם דתית פרמיטיבית, כפי שהסברתי בטור שעסק בזה, ביחס ילדותי ל”גדולי הדור” (ובפרט בהחלטה מיהם), וגם מחוסר מידע ובורות. הם לא למדו ולא יודעים כיצד דברים מתנהלים, ואפילו לא קוראים עיתונים ושומעים תקשורת ולכן אין להם אפשרות להשלים את השכלתם. ועוד לא הזכרתי את העוני והצפיפות שגם הם חלק מאותה התנהלות ואותם ערכים. וכך גם המצוקה (הם חשים איום מתמיד מהסביבה, חוסר ביטחון נורא (ומוצדק כמובן) בדרכם ובתפיסות עולמם. כשיש לאדם או לקבוצה חוסר ביטחון במשהו, במקרים רבים מחפים על זה בהבעת ביטחון מופרז).
קראתי כעת מאמר של שלמה פיוטרקובסקי במקור ראשון מהשבת, שהעמיד את ההתנהגות הזאת על תפיסת הסיבתיות הכפולה (לכל דבר יש סיבה טבעית וסיבה אלוקית-תיאולוגית). מכיוון שהתפיסה הזאת היא סתירתית לוגית, כפי שהראיתי בטרילוגיהה שלי (וכולם קפצו והתעצבנו), ניתן כאן לראות את התוצאות. כמה זמן אנשים יכולים לאכול את הלוקש שבעצם מה שקורה להם הוא תוצאה של תפילות ומצוות, וביחד עם זה לעשות “השתדלות” טבעית. הציבור לא אוכל את הלוקש המטומטם הזה, למרות שכל מאורי הדור מנסים להגן עליו שוב ושוב נגד רעל הכפירה הנוראית שלי, ובצדק. התוצאות לפנינו.
כפי שכתבתי בטורי שם, ההתנהלות בקורונה אינה מקרה אלא תוצאה מתבקשת של תפיסות העולם וההתנהלות היסודית שלהם. של עיקרי האמונה שלהם. לכן לדעתי זה בעיקר בורות וטמטום.

תם. הגיב לפני 10 חודשים

מעניין למה התנהלות הממשלה בנתבג אינה טימטום וברות, כנל ערך הדמוקרטיה שמוסס את כל היעילות של המשמעת החברתית בכל החוגים, יש משבר אמון בכל החברה, אנשים עייפים, וכמובן כולם נורמלים והחרדים מטומטמים.

מיכי הגיב לפני 10 חודשים

https://www.makorrishon.co.il/opinion/307135/

בס”ד י”ב בשבט פ”א

הואיל ומרבית הקשישים התחסנו ורבים כבר החלימו מהקורונה ופיתחו נוגדנים כלפיה – היה לענ”ד אפשר לאחוז במיתווה שהציע רון חולדאי שמי שכבר מחוסן יוכל להשתתף חופשי באירועי תרבות.

זה יעזור לאוכלוסיה החרדית מפני שרבים ממנה כבר נדבקו בקורונה והרי הם מחוסנים. במקום לפשוט על אולמי חתונות ובתי כנסת, שמסתבר שרוב ככל באיהם מחוסנים – שיערכו בדיקות סרולוגיות לכל האוכלוסיה ויפקו ‘דרכונים ירוקים’ לכל מי שמחוסן, ושלום על ישראל.

בברכה, ירון פיש”ל אורדנר

נקודה נוספת הגורמת להידבקות גבוהה בציבור החרדי, היא התחבורה הציבורית הדחוסה. צריך להכפיל את מספר קווי האוטובוס, כדי שהנוסעים לא יהיו צפופים, ויחד עם המסיכות ופתיחת חלונות ובעזר ה’ יתברך – תצןמצם צאד אפשרות ההידבקות.

לחסן בני משפחה של מאושפזים הגיב לפני 10 חודשים

בס”ד י”ב בשבט פ”א

המקרה של משה חרזי ז”ל, שנפטר כשנותק מכשיר ההנשמה אליו חובר, מבלי שהצוות הרפואי הבחין בכך – חוזר ומראה את הצורך בנוכחות קבועה של בני משפחה ליד מיטת החולה. מה שנכון תמיד – נכון שבעתיים במחלת הקורונה העלולה להידרדר בהפתעה.

כיום שיש חיסון – ניתן לחסן בן.ני משפחה שיהיו ליד מיטת החולה, ישגיחו עליו ויעודדוהו, ובכך יגדילו את סיכויי החלמתו בעהי”ת.

בברכה, יפאו”ר

איש תמים הגיב לפני 10 חודשים

“ואפילו לא קוראים עיתונים ושומעים תקשורת ולכן אין להם אפשרות להשלים את השכלתם”
התלבטתי קשות אם המשפט הזה הוא רציני או לא

יואימא איפכא? הגיב לפני 10 חודשים

בס”ד י”ב בשבט פ”א

י”ל שהחשיפה לתקשורת היא שמביאה לשאננות. אתה שומע את התקשורת ומתרשם שמגיפה נוראה מתחוללת, ואז אתה מסתכל סביבך ולא רואה את המגיפה, אז אתה מתחיל לפקפק באמינות התקשורת.

יצא לקרוא השבת את ‘מרכז העניינים’, שפירסם כלשונם את ”מספרי הבהלה’ של נדבקים ונפטרים בריכוזים החרדיים. אחרי השבת לקחתי מחשבון וחישבתי את אחוז הנפטרים במשך כל ימי המגיפה ביחס לכלל האוכלוסיה. ומצאתי שהאחוז (בירושלים ובבני-ברק) הוא כ- %0.08, פחות מאלפית…הווה אומר: לא ממש רואים מגיפה משתוללת, אז ניתן להבין את המפקפקים.

דומני שהיה הרבה יותר משכנע להיזהר, ללא הניסיון ליצור אימה ובהלה. היו אומרים שהמצב מצריך נקיטת אמצעי זהירות סבירים תוך שמירת שגרת החיים. היו פותחים את בתי העסק ואת מוסדות החינוך, תוך הקפדה על עטיית מסיכות, מניעת צפיפות ושמירת מרחק וחלונות פתוחים.

כשבאים בדרישות סבירות – גדל הסיכוי שיקויימו. לעומת זאת, כשמעוררים בהלה שאין עימה כיסוי עובדתי מספיק, ומביאים להרס חיי הכלכלה החברה והחינוך – שנזקיהם הנפשדיים והבריאותיים גדולים לאין ערוך מנזקי הקורונה.

ובקיצור: זהירות – כן; תבהלה – לא!

בברכה, עקיבה יוסף הלוי רדצקי

אלכס הגיב לפני 10 חודשים

“ואפילו לא קוראים עיתונים ושומעים תקשורת ולכן אין להם אפשרות להשלים את השכלתם”
התלבטתי קשות אם המשפט הזה הוא רציני או לא

עצוב, אבל מסביר הרבה את אווירת “המגיפה” שהפילה ברשתה חכמים גדולים…

mikyab צוות הגיב לפני 10 חודשים

איש תמים ואלכס, ולו רק כדי להסיר ת העצב מפניכם העגומות, חשבתי שבכל זאת כדאי להסביר את אמירתי. כנראה ההטיות שלכם לא מאפשרות לכם לקרוא ולהבין דברים פשוטים.
קשה להתעלם מהביקורת שלי על התקשורת ורמת השיח שמתנהל בה. כך שלהאשים אותי בפרגון יתר לתקשורת זו התעלמות (לגמרי לא מפתיעה) מהעובדות. בדבריי כאן עסקתי בהשלמת השכלה ולא במידע ופובליציסטיקה. כשאנשים חרדים לא גומרים חשבון של כיתה א, ומקבלי ההחלטות שלהם נמצאים ברמת הבנה וחשיבה של ילד בכיתות הנמוכות של בי”ס יסודי, חיוני שישמעו בתקשורת על המושג התפשטות אקספוננציאלית למשל, או על תהליכים אפידמיולוגיים שונים. אכן מדובר ברמה פופולרית ולא תמיד מדויקת, אבל אולי ר’ חיים קנייבסקי והנוהים אחריו כשיקראו ידיעות אחרונות יפסיקו להתנהג כמו דבילים. יש לזכור שאין להם מקור אחר, והתקשורת היא מקור לא רע להשלמת החורים הללו בהשכלה.
מכיוון שדי קל היה להבין את זה מדבריי, אין לי אלא להסיק (את מה שהיה ברור מראש) ששניכם מוטים מכוח האג’נדה שלכם ולכן לא מסוגלים להבין דברים כה פשוטים. אכן המגיפה הפילה ברשתה הרבה מאד אנשים שנוהגים כסומים בארובה ולא מסוגלים לראות עובדות פשוטות. חבל.

אלעק הגיב לפני 10 חודשים

אלא שכדאי לחדד שלא די בהיכרות עם הרעיון הבסיסי של התפשטות אקספוננציאלית כדי לדעת לשערך באמת מודלי התפשטות באוכלוסייה מגוונת.

אקסוננציוס ארגו סום הגיב לפני 10 חודשים

בס”ד ט”ז בשבט פ”א

אחר בקשת מחילה מהחשבונות האקספוננציונליים – הרי כששומרים מרחק, עוטים מסיכה ומקפידים על מקום פתוח, אמור להיות סיכוי קלוש ביותר שהנגיף יתפשט.

לפיכך, מתבקשת המסקנה שעדיף שתלמידים יהיו במסגרת חינוכית, שבה ניתן להשגיח על מסיכות, הרחקה ואיוורור, בעוד שללא מסגרת יסתובבו הילדים ברחובות ללא שום אפשרות להשגיח שישמרו על כללי ההיגיינה.

הסיכון הגדול יותר להידבקות הוא בתחבורה ציבורית צפופה. רק היום עלו במשרד התחבורה על הרעיון שיש לתגבר את קווי האוטובוס, כדי שלא יהיו ‘עומדים צפופים’ יש ללמד זכות על ‘קובעי המדיניות’ שכנראה עשרות שנים שלא עלו לאוטובןס.

בברכה, אוטו בוש

אלכס הגיב לפני 10 חודשים

“התקשורת היא מקור לא רע להשלמת החורים הללו בהשכלה”
לעניות דעתי זה בדיוק שורש הבעיה
אם אני מייחס אמינות כלשהי לתקשורת ומניח כהנחת יסוד שהם לפחות משתדלים להביא נתוני אמת – אז יש משהו בטענה
אבל אם ההנחה היא שאמת ודיוק הם הפרמטרים האחרונים שמנחים את התקשורת – חבל על כל דקה שנשרפת בקריאה והאזנה לשטויות ולשקרים שלהם
לצורך הדוגמא – אם הם מפמפמים שוב ושוב את שקרי משרד הבריאות של 4000 “נפטרי” קורונה, זה לא הופך את זה ליותר אמת

וכעת מתחילים גם חברי ‘קבינט המומחים’ העומדים מאחורי הטלת הסגרים לעשות ‘חושבים’, ואמרים שאולי צריך לגבש דרך חדשה להמודדות עם הנגיף. דבריהם מצוטטים בכתבה: ‘פרופ’ גליה רהב: המוטציה הבריטית טרפה את הקלפים’ (באתר ‘ערוץ 7′).

פרופ’ רהב מציעה לחכות עוד שבוע בתקווה שהסגר והחיסונים יתחילו להוריד בצורה משמעותית את התחלואה ‘ובמקביל להיות גמישים במחשבה שלנו. [אם] למרות הסגר והחיסונים אין ירידה כמ שהיינו מצפים לה – אז צריך לחשוב על עוד אפשרויות, על משהו אחר’.

אף ד”ר עדי ניב-יגודה, מומחה למדיניות בריאות וחבר הקבינט, אמר כי ‘מתקרב הרגע שבו לא תהיה ברירה אלא לפתוח את המשק בצורה נרחבת, אך אחראית, גם אם התחלואה לא תרד. זו ברירת מחדל נוכח הפגיעה הקשה שחווה ישראל בכלכלה בחינוך בבריאות ובחוסן הלאומי’.

הנני קורא למר”צ לפרסם גם את תמוניהם של פרופ’ רהב וד”ר ניב-יקודה עם כיתובית: ‘מסוכנים לציבור’ 🙂

בברכה, אקספוננציו ארגו סום

השאר תגובה