קנייני גזלה

שו”תקטגוריה: עיון תלמודיקנייני גזלה
נעם שאל לפני 2 חודשים

ראיתי באחד השותי”ם (‘קנייה בשינוי בגזלן’ לפני 3 שנים) שהרב כתב שקניין בשינוי הוא המאפשר להתחייב באונסין (ואפשר אף להבין מדבריו שם כי הרצון לחייב באונסין הוא הגורם לחידוש קנייני גזלה), ותמהתי הרי מתחייב באונסין גם קודם שקנה הגזלה?
“לעצם השאלה, יכולת לשאול על דין קנייני גזילה בכלל. התורה מקנה את החפץ לגזלן מסיבות שונות (כדי שיתחייב באונסין). למה שלא יחייבוהו באונסין בלי לתת לו קניין? כי ההלכה עובדת בדפוסים משפטיים קבועים, וחיוב באונסין דורש בעלות” (מדברי הרב שם).
ואולי כוונת הרב למושג ‘קנייני גזלה’ המצוי באחרונים המכוונים את דבריהם על פטור מתשלומי הנאה בשימוש החפץ הגזול (כדוג’ התוקף ספינתו של חברו- אם נחית אדעתא דגזלנותא חייב רק בתשלומי הפחת) וכיו”ב. 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 חודשים

בפשטות אין חיוב באונס לפני הקניין. הוא פשוט חייב בהשבה מדיני גזלן. אלא שהיה  מקום לפטור אותו כשקרה אונס לבהמה, כמו בשומר. על כך יש קנייני גזילה ואז הרכוש שלו אבד באונס ולא של הנגזל.

נעם הגיב לפני 2 חודשים

למיטב ידיעתי קנייני הגזלה המחשיבים את הרכוש הגזול כשייכים לגזלן לעניין חיוב אונסין הם לא קניין ממשי של יאוש+שינוי, אלא הם מעשה קניין רגילים של משיכה הגבהה (קניין חצר לחלק מהשיטות) ועוד. השואל שם שאל את הרב לגבי סוג הקניין המוחלט שהופך את החפץ לשייך לגזלן ומחייב אותו רק את שווי הגזלה, כאשר הרב ענה כי מטרת קניין זה הוא לחייב באונסין.

מיכי הגיב לפני 2 חודשים

למיטב ידיעתי לא. אולי יש שיטות כאלה…

נעם הגיב לפני 2 חודשים

מקפיץ דיון זה שוב, סליחה על האיחור.
פשטות הגמ’ ב”ק נו: כפי שכתבתי, התוס’ ב”ק נו: ד”ה פשיטא כותב בהדיא כי הגזלן מתחייב באונסין משעת הגבהה ולא משעת קניית הגזלה (של יאוש ושינוי כלשהו).
כן משמע (ראיה זו לא מוחלטת בניגוד לזו הקודמת) מדברי הגמ’ ב”ק בקו: המחייבת אדם שגזל ונשבע כי הוא שו”ש, הגמ’ שם מביאה כי הוא חייב על שבועתו כיון שהוא נפטר ע”י שבועתו מחיוב תשלומים במקרה של אונס (כשבפשט הדברים לא מדובר על אדם שביצע שינוי בדבר הגזול, ויתר על כן נראה כי אם היה קונה כבר את גוף הגזלה ע”י שינוי נראה כי הגמ’ לא היתה מנמק את החיוב בצורה זו).
באותו עמוד גם מובא כי כופר בפקדון חייב באונסין כיון שהוא כגזלן כששם קשה מאוד לומר שהגמ’ סוברת שהכפירה הופכת את הגזלה להיות ברשותו כמו שיאוש ושינוי עושים.
ונראה גם בצורה הפשוטה ביותר מסברה (מתחבר להוכחה האחרונה) כי גזלן לא יהיה פחות משואל. ולכן אין סיבה לחכות לזמן בו הגזלן יבצע שינוי בחפץ, וכבר מהרגע שהחפץ נמצא אצלו הוא יתחייב באונסין.
מקוה שאני לא חופר מידי. תודה מראש.

mikyab צוות הגיב לפני 2 חודשים

ודאי שיש לחלק משואל, שהרי בשואל יש חוזה שמחייב זאת. השואל מקבל את הדבר לשימושו ולכן מתחייב לאחריות אונסין.
קשה לי כעת להיכנס לכך זה, אבל כך התפיסה הפשוטה (ראה תוס’ כתובות לא ע”ב, ד”ה ‘וברשות הבעלים’, וד”ה וברה”ר’, שכתבו כן להדיא). ראה גם בפרי משה (גניבה וגזלה) סי’ א.

נעם הגיב לפני 2 חודשים

רק בסברה- זכות השימוש קיימת גם בגזלן ולא רק בשואל (הגמ’ מביאה כי גזלן לא מתחייב בתשלומי הנאה מהחפץ הגזול- כתבתי מקורות לעיל).
מהמקורות שהרב הביא עולה כמו שכתבתי, יכול להיות שלא הייתי מספיק בהיר בכתיבתי אז אחזור בקצרה כדי להיות בטוח שהבנתי את דברי הרב (אשמח אם הרב יוכל לאשרם)-
להבנתי חיוב באונסין במקרה של גזלה מתקיים כבר משעת מעשה הגזלה, כלומר משעת הגבהה משיכה וכדו’, כאשר יאוש ושינוי רשות/מעשה לא מתפקדים כמחייבי תשלומי אונסין אלא כמעבירי גוף הגזלה לרשות בעלים. אין קשר בין יאוש ושינוי רשות לחיובי אונסין כיון שחיוב האונסין קודם להם.
שוב תודה על המאמץ.

mikyab צוות הגיב לפני 2 חודשים

מהמקורות ההם עולה ההיפך. מדובר על קניין להתחייב באונסין.

נעם הגיב לפני 2 חודשים

אבל הקניין הוא קניין הגבהה ולא קניין מלא של יאוש ושינוי. הקניין שמועיל לעניין אונסין הוא לא הקניין שמועיל לעניין זכיה בחפץ. למרות שיש קנין בהגבהה המ”ק יכול לדרוש את החפץ הגזול והגזלן לא יכול לסרב כיון שאותו קניין לא מועיל לקנות את גוף החפץ, קניין גוף החפץ נעשה רק ע”י יאוש ושינוי ולא ע”י הגבהה.

נעם הגיב לפני 2 חודשים

שאל”כ אין שום צורך בקניין ע”י יאוש ושינוי רשות כיון שתמיד קניין הגבהה יקדים אותו.

השאר תגובה