ראיה מחז"ל

שו”תקטגוריה: מחשבהראיה מחז"ל
רון שאל לפני 2 חודשים

הגמרא בפרק הרואה דנה על תפילת שווא ומקשה איך מועילה תפילה לקבוע את מין העובר לזכר   עד ארבעים יום להריון הרי, איש מזריע תחילה יולדת נקבה אשה מזרעת תחילה יולדת זכר שנאמר “אשה כי תזריע וילדה זכר” מתרצת הגמ שהזריעו בבת אחת. לכאורה יוצא שהגמרא מבינה שכשיש חוק ברור אין טעם להתפלל כי החוק מנצח את התפילה תמיד. רק כשהזריעו בבת אחת, שהגמרא מבינה שבאופן כזה אין חוק אז מועילה תפילה. (אפשר גם לראות כעין זה בשדים ושאר מזיקים, שפוגעים בלי דין ובלי דיין, כי זה טבע השד/המזיק) 
בימינו שהתגלו החוקים אין טעם להתפלל לשינוי. יש מכאן ראיה לדברי הרב?
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 חודשים

הבאתי ראיה מהסוגיא שם. אמנם לא בדיוק את זאת, אבל מעצם האיסור להתפלל על מין העובר אף שאינו ידוע לאף אחד. ההבחנה הזאת אכן מחדדת ומחזקת את הראיה.

אסי הגיב לפני 2 חודשים

ויש לחלק בין חוק טבעי שעוד לא התממש במציאות לבין דבר שכבר נעשה ונגמר במציאות כמו העובר במעי אימו שמינו קיים כבר משעת העיבור.

רון הגיב לפני 2 חודשים

שלום הרב.
הגמ’ בפסחים ד’ ב. דאמר רב יהודה אמר רב “לעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב” דברי רב יהודה בשם רב מופעים גם בגמ’ תענית ובב”ק. הדין נדרש מפסוקים שונים על אור. וביאור הגמ’ גם בפשטות וגם כך מבארים הראשונים, שאור זה זמן טוב להליכה בכדי שלא להנזק מ מזיקין ומפני ליסטים וכו.. בקיצור בשל טענות פרקטיות לחלוטין. שוב אנחנו רואים שכאשר חז”ל ידעו לתת הסבר מציאותי הם תמיד בחרו בכך… הם נכנסו למיסטיקה רק כשלא היה הסבר. הלא כך?

mikyab צוות הגיב לפני 2 חודשים

ראשית, זה לא ממש דין. זו המלצה. ברור שכשיש הסבר פרקטי אין סיבה לגלוש למיסטיקה. הדבר אינו צריך לפנים. ואכן, הראשונים ככלל נטו לפרקטיקה יותר מאשר בזמננו (ראה טעמי המצוות של הרמב”ם ועוד).

יהודי גלותי הגיב לפני 2 חודשים

גם כשיש הסבר פרקטי (חלקם) נטו למיסטיקה כאשר הגמרא נטתה לשם.
.
לדוגמה – אוכל הנמצא תחת למיטה. הרמב”ם מביא הסבר פרקטי “וכן לא יתן אדם פס ידו תחת שחיו שמא נגע בידו במצורע או בסם רע שהידים עסקניות. ולא יתן התבשיל תחת המטה אף על פי שהוא עוסק בסעודה שמא יפול בו דבר המזיק והוא אינו רואהו ”

והראב”ד משיג עליו “וכן לא יתן אדם פס ידו וכו’. א”א בירושלמי אסור למיתן פיסתא תותי בי שחיא ומפרשין חתיכה של בשר או של לחם מפני הזיעה עכ”ל:
ולא יתן התבשיל וכו’. א”א גם זה בירושלמי ומפרשים משום רוח רעה:”

כלומר למרות שהביאו לראב”ד הסבר פרקטי הוא הלך למיסטיקה.

מיכי הגיב לפני 2 חודשים

הראב”ד חלק רק מכוח הירושלמי. לירושלמי לא הביאו את ההסבר הפרקטי.

השאר תגובה