רדיפה אחר הערכה חברתית וכבוד

שו”תקטגוריה: מחשבהרדיפה אחר הערכה חברתית וכבוד
יהודה שאל לפני חודש 1

שלום רב. בשבת האחרונה קראתי בספרו של הרב יונתן זקס ז״ל  ״השותפות הגדולה״ (אם קראת אשמח לשמוע מה דעתך. כמובן בכללי) ונתקלתי בשאלה מגניבה.
הוא שואל:
מה היית מעדיף? לקבל משכורת של 50,000₪ במקום שהחברה מקבלת 30,000₪? או לקבל 100,000₪ במקום שהחברהמקבלת 200,000₪?
שאלה זו תמצתה עבורי די טוב סוגייה שאני מוטרד ממנה כבר כמה שנים (בעיקר בממשק שלה עם חיי) והיא הנטייה/הרצוןהתקיף שבנפש לזכות במעמד חברתי (באופן כללי) ובמיוחד בזמננו שתופעה זו חוצה מגזרים וחוגים ומופיעה בשיא תוקפה.
אומנם  משחר ההיסטוריה האנושית היווה רכושו הפרטי של האדם מקור למיצובו בחברה אלא שדווקא בימנו דומה שתרבות הצריכה קונה בעיקר מעמד ולא מוצרים. ולא רק צריכת הממון אלא גם ואולי יותר צריכת התארים וההשכלה הפורמאלית.
ניסיתי במהלך השבת לעמוד על טיבה של תופעה זו משני הבטים עיקריים המזינים זה את זה
אני רוצה לשתף את הרב באחד הדברים שעלו לי ואשמח לשמוע (לקרוא) מה דעתך ואולי גם לבקש את דיוקך והארותיך בנושא..
ההיבט הראשון הואמדוע הנפש כה זקוקה למיצוב חברתי בנטייתה הראשונית הבסיסית (שכן האדם נקרא במהלך חיו להעתיק את מרכז הכובד הנפשי שלו אל ערכים אמתיים ולא חיצוניים כאלה). בכלל זה גם מה הם הגורמים לתופעה להיות כה מורגשת ומוחצנת בימינו? (מלבד ההשפעה הברורה של הגלובליזציה שהולידה הטכנולוגיה שמאיצה וחושפת הכל לכל וריבוי אפשרויות הצריכה הנובע מכך)
השנימדוע על אף ההבנה הפילוסופית על אודות האווילות והשטחיות שבדברכה קשה לנו לשחרר את הלפיתה שהצורך הזה לופת אותנו? מדוע בכל זאת הוא מנהל אותנו ועומד בבסיסן של מוטיבציות רבות בחיינו?
—————
בקשת הערך והמשמעות היא הכיסוף העמוק ביותר של הנפש. (יש הרבה מה להרחיב על שורה זו אבל לא ראיתי בכך צורך לעצם עניין דידן)
בין אם מדובר בפיקציה דמיוניתפסיכולוגית המבקשת להנעים את השהות בעולם מנוכר וסתמי ובין אם מדובר בזיהוי עמוקשל הנפש ברוב כישרונה (אינטואיציהשאכן יש תוכן ערכי ומשמעות ביסוד הקיום.
האטמוספירה התרבותית שאנו צומחים בה ובנויים במידה רבה בצורתה (על אף החינו ך ה״דתי/אמוני״ שחלקנו קיבלו מהבית), היא זו שמעלה על נס את ההשקפה שאומרת שאין ערך אמתי מוחלט לשום דבר.  ממילא מקבלים הדברים את ערכם רק מכוח תודעת בני אדם (חסרה כאן הבנה מדוע דווקא כך?) ומובן שיהיה לנפש נטיה לעשות דברים תוך מחשבה על מה אחרים יגידו? להרשים. למצוא חן. לזכות במעמד חברתי ולהרגיש שיש לי ערך רק אם החברה מאשרת זאת.
כלומר החברה היא המוקד שמעניק לנפש את הגדול שבצרכיה ולכן דעת החברה המעמד והכבוד לופתים אותנו ככ חזק. 
 
אני מרגיש שחסרה כאן שיטתיות ובכל זאת אשמח לדעת מה הרב חושב ואם יוכל להרחיב ולדייק יותר 
 
בתודה רבה יהודה. 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1

לא קראתי.
אני הייתי מעדיף את הסכום הגבוה יותר, בלי שום קשר לסביבתי. וזה לא בגלל שאין לי יצרים, אלא שבגלל שהיצר להחזיק ביותר כסף מאחרים לא קיים אצלי. זה תמיד נראה לי מטומטם והזוי. האם בזה אדם נבחן? מה זה משנה אם יש לך יותר או פחות כסף מאחרים? השאלה מהו מצבך שלך.
לגבי השאלה מה גורם לזה, נדמה לי שיש להפנותה לפסיכולוגים. פעם חשבתי שכמעט כל היצרים שלנו עניינם הגדלת עצמי. אפילו האוכל זו הגדלה פיזית שלי. המין הוא הגדלת המשפחה והצאצאים שלי. כך גם הכבוד. הכסף והרכוש הם  פריפריה של האדם, גם בהלכה (לכן אדם חייב כשממונו מזיק, ויש דין שביתת בהמתו ועוד. כתבתי על כך מאמרים שנמצאים גם באתר). הגדלת הכסף היא הגדלת עצמו גם במובן הזה וכמובן גם בכוח שיש לו. אולי זה שורש היצר הזה, אבל זו סתם ספקולציה לא מבוססת.
 

יהודה הגיב לפני חודש 1

נק נוספת שחשבתי עליה שהיא אולי הרחבה יותר של הנק הראשונה זה שהניסיון לזכות במעמד ובהערכה חברתית הוא למעשה הדרך שלנו להותיר חותם על המציאות ולחיות לנצח בתודעת בני אדם.
כלומר- אולי הרעיון הפנימי של כל משמעות שתהיה לקיומנו (בין משמעות אישית ובין משמעות כללית שחולשת על כל הבריאה) הוא הנצח.
החיפוש אחר משמעות לחיינו ולחיים בכלל הוא הניסיון שלנו לגבור על חלופיות הקיום שלנו שמעניק להם טעם של סתמיות, ובתרבות שגורסת שאין משמעות לכלום ואין מוחלטות בכלום אלא במה שיחשיבו אותו בני אדם לבעל ערך (שוב כאן אני מרגיש קפיצה בדבריי ולא ברור לי מה בדיוק ולמה ואשמח לדיוק של הרב אם יוכל)- בתרבות כזו יהיה הניסיון להותיר חותם ולזכות למשמעות על כל פנים דווקא על ידי חתירה אדירה אחר בקשת הערכת החברה מעניקת הערך.

יהודה הגיב לפני חודש 1

אשמח לדעת מה הרב חושב על הנק שהעלתי?
האם יש בהן ממש? ובעיקר האם הדברים מסודרים מספיק לדעתך?

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

בהחלט מסכים שחלק ממה שמניע אותנו הוא הרצון להותיר חותם ולחיות לנצח במובן כלשהו. אגב, גם זה חלק מהגדלת האני (על הציר הזמן). את האמירות על החברה לא הבנתי.
כדאי לך אולי לקרוא את הטור שלי על משמעות (159).

יהודה הגיב לפני חודש 1

התכוונתי שאנחנו חיים בתרבות שאומרת שאין משמעות לשום דבר פה ולכן אנחנו נאחזים בדבר שמעניק ערך ומשמעות בחיינו על כל פנים- שזה מה שהחברה מעריכה ולכן יש רצון להערכה חברתית.

השאר תגובה