רוב ואינו מקפיד

שו”תקטגוריה: עיון תלמודירוב ואינו מקפיד
שניידר שאל לפני 2 חודשים

ידוע שחציצה ברוב המקפיד זוהי חציצה דאורייתא ואם החציצה היא ברוב ואינו מקפיד הוי דרבנן גזירה רוב המקפיד. שאלתי הקפדה פירושה שהחציצה מפריעה לו והנה אדם שיש לו חציצה על רוב הגוף הגם שאינו מקפיד על הלכלוך מצד גוף מלוכלך מ”מ לכלוך זה מפריע ללו שהרי אין הטבילה עולה מדרבנן וזוהי הקפדה הלכתית והוי דאורייתא.
(השיעור אתמול היה מרתק ביותר ממש מתוק מדבש תודה רבה!) 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 חודשים

תודה רבה.
השאלה שלך מזכירה לי שתי קושיות מפורסמות. האחת בתוס’ ור”ן ב”מ ל ע””א, לגב פרה אדומה או עגלה ערופה שעלה עליה עול שלא לרצונו אינה נפסלת. והקשו הני ראשונים הרי ברגע שהיא נפסלת זה ודאי לא לרצונו (זה הפסד כספי עצום). לכן לעולם פרה ועגלה אינם נפסלות.
וכעין זה הקשו על הערוך שכתב שפסי”ר דלא ניחא ליה מותר. ועל כך הקשו שכל פסי”ר לא ניחא ליה להיענש בסקילה, ולכן לעולם בפסי”ר יהיה מותר.
בתוס’ שם כתב שהניחותא היא שיקול מעבר לתוצאות של הניחותא הזאת עצמה. (אמנם הר”ן שם כתב אחרת, ויש לפלפל בזה הרבה). נדמה לי שיסוד הסברא בזה הוא היסוד של ר”ש שקאפ שמתנסחת בישיבות כך: כל חלות שאם חלה היא לא חלה – אז היא לא חלה.
והיישום לכאן ברור (אף דיש לפלפל בו).

יהושע הגיב לפני 2 חודשים

[מסתמן שלאחרונה אני כאן על תקן גולם שמקליד ומדביק. גם הרב עובדיה מתרץ ככה, ומסתייע באותן שתי דוגמאות. אבל לא נחית לסברא של ר’ שמעון אלא לתורת הטיפים (כמו בשתי עגלות כשנדון הנושא הזה, מקווה שזוכר נכון). טהרת הבית ח”ג עמוד ח’: ולפע”ד לק”מ דרובו המקפיד מן התורה לא הוי אלא כשמקפיד עליו מצד עצמו להסירו משום מאיסותו וכיו”ב, אבל אם ההקפדה אינה אלא משום איסור, לא חשיבא הקפדה. וכיו”ב מצינו בדין פסיק רישיה דלא ניחא ליה שמותר מהתורה […] וכן כתבתי בשות יביע אומר (ח”ד חאו”ח סי’ לד אות לה) והבאתי ראיה לזה מהתוספות (ב”מ ל.) […]. ע”ש].

א. כתבת “והיישום לכאן ברור (אף דיש לפלפל בו)”. אם מבינים את פרה ופסי”ר ע”פ ר’ שמעון אז מה היישום לרובו המקפיד? הרי ההקפדה בגלל גזירה דרבנן לא מבטלת את עצמה. אבל אי-ניחותא (אולי זה לא רק העדר כמו לא איכפת ליה) כן מבטלת את עצמה.

ב. את התוספות והערוך אני חושב שאפשר (ולכן נ”ל שעדיף) להבין בלי היסוד של ר’ שמעון. מעין התירוץ החדש מלפני כמה שנים בקונטרס על מיגו. פסיקת ההלכה הגלובלית העקבית היחידה היא לפסול/לאסור בכאלה מקרים, כי אם מתירים אז כן נוח לו וזה מתנגש באיסור הקיים. ולכן מחוקקים כאן איסור חדש (כמו שכל איסור חדש בעולם חל על מצב שהיה מותר לפניו. קצת דומה לגזירה בדאורייתא. וזה מסתעף מהאיסור המקורי כמו חצי שיעור).
היסוד של ר’ שמעון מתאים למקרים שבהם אין בעיה של התנגשות, כמו מקנה לעבד על מנת שאין לרבו רשות בו האם אהני ליה תנאיה, שאין שום בעיה הלכתית שההקנאה לא תחול בכלל, ור’ שמעון מבאר את דעת רבנן שההקנאה לעבד כן חלה וההקנאה לרבו לא (ולא שגם העבד לא קנה).

ג. אולי תוכל לתת לי יותר טעם ביסוד של ר’ שמעון עצמו. יש לי (כרגיל) תחושה שזה נדון בשתי עגלות או במק”א אבל הזיכרון כבר לא איי איי איי.
אני כותב שתי הרגשות מפריעות, אף אחת מהן היא לא ממש ישירה אבל את העמימות הפנימית עצמה אני מציף בתקווה לבהירות.

ג.1) במתנת העבד יש ארבעה ‘צעדים’: (1) קנין לעבד. (2) קנין לאדון. (3) אין קנין לעבד. (4) אין קנין לאדון. ר’ שמעון (לדעת רבנן) מבטל את צעדים 2-3-4 בגלל שצעד 2 חותר תחת עצמו. אבל גם 1-2-3 חותר תחת עצמו. איך מחליטים שדווקא 2-3-4 יבוטל ולא 1-2-3? להגיד שצעד 2 הוא פסול (בגלל היסוד) ולכן אפילו לחתור תחת 1 הוא לא יכול זה קצת מוזר, כי צעד 2 הוא רק תיאורטי ולא באמת צריך לחול כדי לחתור תחת 1.

ג.2) אם חלויות הן עצמים והמכניקה של החלויות היא דמוי פיסיקלית (ולא כמו נביעה לוגית) אז לכאורה אין כ”כ היגיון בסברא של ר’ שמעון במקרה של מתנת עבד למשל (והייתי מצפה שיחולו כל הצעדים והעבד והאדון לא קונים). אפשר ליצור מכניקה שמתחשבת גם בזה אבל למה שיהיה כדבר הזה. ומדוע נראה (לי) יותר שהמכניקה היא פיסיקלית (אם כי באפס זמן), בגלל הנקודה הנפלאה של הרמבם. איסור אכילה שגורר איסור הנאה הוא לא איסור מוסיף על איסור אכילה, ויותר נוח להבין את זה במכניקה פיסיקלית. ב’מכניקה’ לוגית אני לא רואה היגיון שזה לא יחשב איסור מוסיף (כלומר אין היגיון בטעמא דקרא של איסור מוסיף).
[כאן יש 3 תתי-שאלות. האם יש קשר בין היסוד לבין הניסוח העמום שלי על מכניקת החלויות. והאם יש קשר בין הנקודה למכניקה הנ”ל. והאם המכניקות ביסוד ובנקודה צרות זו לזו]

רוב תודות

יהושע הגיב לפני 2 חודשים

[בשאלה א’ לעיל קיצרתי מידי. ר”ל אמנם אם ההקפדה בגלל גזירה דרבנן הופכת לחציצה דאורייתא אז אין יותר צורך בהקפדה בגלל גזירה דרבנן, אבל עדיין הגזירה חלה ויש הקפדה בגללה, רק שיש גם סיבה נוספת להקפדה (בגלל הדאורייתא)].

mikyab צוות הגיב לפני 2 חודשים

א. סברת ר”ש היא היא תורת הטיפים. למה חלות שכורתת את עצמה אינה חלה? כי התייחסות עצמית אינה חוקית. בכל אופן,גם אם זה לא ר”ש, לזה אני התכוונתי כאן.
ב. לא בטוח שהבנתי את ההבחנה שלך. הסברא שלו נאמרה על גט על מנת שלא תינשאי לפלוני ונישאה לו. שם יש סתירה פנימית.
גם בדוגמאות שלך יש התנגשות, אבל התנגשות פסיבית (כלומר לקולא ולא לחומרא). האיסור על בהמה למרות שלא ניחא ליה הוא איסור על בהמה מותרת.
ג. בר”ש עסקנו בהרחבה בספר 5 של לוגיקה תלמודית. טענתי שם שיש בדבריו שתי הנחות ולא אחת כפי שחושבים תמיד. הוא מניח שהשרשרת הסיבתית-לוגית מתנהגת כמו שרשרת זמנית (כלומר זה לא איגלאי מילתא למפרע אלא מכאן ולהבא למפרע), וגם שכל חלות שמבטלת את עצמה לא חלה. הראיתי שם שיש לפחות קונפלליקט אחד שנפתר בכלל בלי ההנחה השנייה אלא רק עם הראשונה. רשה לי להאריך כאן.
1. הכלל של ר”ש אומר שכשאתה מגיע לצעד כלשהו שמבטל את עצמו הוא לא חל וזהו. צעד 2 הוא הראשון בתור ולכן הוא לא חל. השאר נגררים אחריו (לא מבטלים שרשרת אלא צעד בודד). כמובן שזו ראשוניות לוגית ולא כרונולוגית, אבל זה לא משנה.
2. אני לא רואה מה ההבדל בין מכניקה שעוסקת בעצמים לבין מכניקה שעוסקת בסטטוס משפטי.
לגבי הנקודה הנפלאה של הרמב”ם, אני לא רואה קשר. שם מדובר באיסור ולא בהכרח בחלות. גם בבשר בחלב שאסור בהנאה החלות היא אחת, אלא שיש לה כמה השלכות (אכילה והנאה). להיפך, זה כל הוורט שלו, שבגלל שזו חלות אחת לא יחול איסור על איסור. אגב, זה עצמו לא מובל על תוס’ בפסחים שלומד את ר’ אבהו אחרת מהרמב”ם. לפי תוס’ איסור ההנאה מסתעף מהאכילה ולרמב”ם אלו שתי דוגמאות לחלות איסור אחת.
קשהה להאריך בכל זה כאן.

יהושע הגיב לפני 2 חודשים

תודה רבה! לא קראתי את הספר ה5 של לוגיקה תלמודית ואני מבין עכשיו שהפסדתי הרבה. ניסיון הזמנה מאמזון נכשל (כתוב שלא שולחים לישראל. מוזר). יש דרך אחרת להשיג אותו חוץ ממשלוח מחו”ל? הם כן שולחים לישראל?

1. ברובו שאינו מקפיד אין סתירה פנימית אלא רק תורת הטיפים (רמת ההלכה לא משפיעה על רמת ההלכה עצמה). כלומר הקשר בין חציצה ליסוד של ר’ שמעון זה רק אם מבינים אותו כמו שכתבת על פי תורת הטיפים? אני לא הבנתי ככה את ר’ שמעון, אבל עכשיו כן 🙂

2. למה ברמב”ם זה לא שתי חלויות שאחת נגררת מהשנייה (הנאה נגררת מאכילה כמו שזכייה לאדון נגררת מזכייה לעבד)? משתמע שכתבת על זה במקום כלשהו ואשמח מאד להפניה.

[ 3. חשבתי שמכניקת עצמים לא אמורה להיות תלויה בהמשך השרשרת. אני צריך לחשוב על זה עוד.]

4. [מטריח עוד קצת אם ורק אם זה בסדר. במונח ‘התנגשות’ השתמשתי להתנגשות באיסור קיים. מצב של איסור על פרה מותרת הוא לא בעייתי, כי אפשר לייצר איסור חדש. להבדיל מהיתר של פרה אסורה שמתנגש באיסור קיים. גם במקרה של גט אי אפשר לפתור על ידי איסור חדש, כי האישה תמיד תהיה מותרת לבעל המקורי או לפלוני החדש (לכן האיסור החדש לא יכול להסתעף מאיסור אשת איש המקורי שחל מתוך הייחוד לאחד) ולכן גם ‘לדידי’ צריכים את היסוד.
בדוגמה שזכרתי על מתנת עבד (כאן
https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40915&st=&pgnum=137
סימן כא) אין קשר ליצירת איסור חדש, ולכן ‘לדידי’ צריכים את היסוד.]

יהושע הגיב לפני 2 חודשים

שאלה 1 בהודעה האחרונה שלי מיותרת לגמרי אבל אי אפשר לערוך כאן הודעות

mikyab צוות הגיב לפני 2 חודשים

2. ברמב”ם לאו קיד מתבאר שדעת ר’ אבהו שכל איסור אכילה כולל גם איסור הנאה הוא מפני שהאכילה היא רק דוגמה רווחת להנאה. בעצם יש איסור אחד של הנאה, שהאכילה היא דוגמה אליו. לכן האכילה אינה גוררת את ההנאה אלא שניהם יסודם בחלות איסור אחת. כתבתי על כך במאמר על חמץ בפסח ואיסורים היסטוריים.
4. הבנתי. רק מה שהערתי הוא שגם יצירת איסור חדש היא התנגשות. אתה יוצר איסור היכא שאין איסור. זה כמו לבטל איסור היכא שהוא ישנו. לכן כאן וכאן זו התנגשות, אלא שיצירת איסור חדש היא התנגשות לקולא (פסיבית) ולא לחומרא (אקטיבית). אבל ברמה הלוגית אני לא בטוח שיש הבדל.

mikyab צוות הגיב לפני 2 חודשים

את הספר משיגים רק באמזון. לא יודע מה המצב כרגע עם משלוחים.

יהושע הגיב לפני 2 חודשים

2. תודה. מצאתי עכשיו את המאמר שהפנית אליו (חמרא למריה + טיבותא לשקייה) ומשם זה מובן.

כיון שפעמי הספר יתבוששו אז אבקש הבהרות כאן גם לחלק ששמטתי לפני כן.
לגבי מתנת עבד כתבת ש”צעד 2 הוא הראשון בתור ולכן הוא לא חל”. השאלה היתה למה צעד 1 הוא לא הראשון בתור (שמתבטל בצעד 3) ולכן הוא הוא שלא יחול. מדברי ר”ש בלינק שציינתי לפני כן (ממש בתחילת סימן כא) משמע (לי) שאכן אפשר לבטל או את צעד 1 או את צעד 2, ומחליטים לבטל את 2 כי בכל מקרה אין זכיה לאדון ולכן במקרה כזה צומחת לעבד יד עצמאית שמבטלת את הגרירה בין 1 ל2 וממילא 1 לא כורת את עצמו ולכן חל.
אגב לחדוותא דקשקושא צ”ב איך בכלל מעניינת השאלה והרי היא גוררת השגת הספר והוא מבטל את השאלה וצע”ג.

mikyab צוות הגיב לפני 2 חודשים

מה שכתבתי הוא שהדבר תלוי בסדר הלוגי. כשעושים את צעד 1 בשלב זה הוא לא מבטל את עצמו. רק כשמגיע שלב 2 הוא מבטל את 1 וממילא גם הוא עצמו מתבטל. נמצא שעשיית צעד 2 מבטלת את עצמה, ולכן במצב כזה מה שמתבטל הוא צעד 2.

יהושע הגיב לפני 2 חודשים

לא הבנתי. אם אמשיך לא להבין גם אחרי הספר אז אחזור שנית.

mikyab צוות הגיב לפני 2 חודשים

אנסה שוב. הכלל הוא שכשאתה מגיע לצעד כלשהו שעצם עשייתו מבטלת אותו, אז הוא מתבטל. כשהגעת לצעד 1 זה לא קרה. אבל בצעד 2 זה כן קרה, ולכן צעד 2 הוא שמתבטל.
ולא משנה שכדי לבטל את צעד 2 בדרך ביטלנו את 1. בשורה התחתונה צעד 2 הוא צעד שמבטל את עצמו ולכן אינו חל.

יהושע הגיב לפני 2 חודשים

מה זאת אומרת עצם עשייתו מבטלת אותו? צעד 2 מבטל את עצמו רק על ידי צעד 4, כמו שצעד 1 מבטל את עצמו על ידי צעד 3. אני מחמיץ נקודה פשוטה להפליא?

יהושע הגיב לפני 2 חודשים

אה. הבנתי. תודה. אין באמת ‘צעדים’ 3-4. צעד 2 הוא הראשון שחוזר אחורנית ומבטל את 1.

השאר תגובה