ריקוד וכפיים בשבת

שו”תקטגוריה: הלכהריקוד וכפיים בשבת
דביר שאל לפני 3 חודשים

שלום הרב!
המשנה (ביצה ה ב) אומרת שאסור למחא כפיים בשבת ואסור לרקוד. התלמוד מביא טעם שזה גזרה שמא יתקן כלי שיר.
על ביטול גזירות הרב כתב הרבה. והשאלה שלי האם בימינו אפשר “להתעלם” מגזרה זו לדעת הרב?
כבר התוס’ העירו שהגזרה הייתה כנראה רק למציאות שבני אדם בקיאים בתיקון כלי שיר. ההסבר נראה לי סביר אבל כך ניתן להתעלם מהרבה גזרות ע”י חילוקים, וכבר לא שייך המושג בטל הטעם לא בטלה התקנה, כי כת תקנה שבטל טעמה אפשר לומר שהיא נגזרה מלכתחילה רק למצב שהטעם שייך.
וגם אולי יש להחשיב את זה שהטעם מופיע בגמרא ולא במשנה, ואולי זו רק סברה של האמוראים אך לא בטוח שזה הטעם האמיתי. (המנוחת אהבה כותב שזה המקרה בהריגת כינה בשבת, שהתנאים התירו והאמוראים הביאו טעם שהתגלה היום שהוא לא נכון, אבל עדיין מותר כי כך פסקו התנאים ואם הטעם הזה היה מובא בדברי המשנה אז היינו אומרים שגם התנאים טעו בהערכת המציאות ולכן יהיה אסור להרוג כינה).
מה הרב אומר? האם אפשר למחוא כפיים בשבת ולרקוד?
תודה רבה!

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 חודשים

ביטול גזירות זוקק סמכות. לפי הרמב”ם צריך בי”ד גדול בחכמה ומניין, גם אם בטל טעם התקנה. המכניזמים שהצעתי שם אפשריים לפעמים גם בלי סמכות, אבל זה בעיקר כשהתקנה מביאה נזק. אם אין נזק אלא זה רק לא רלוונטי, שם יותר קשה לבטל. ובכל אופן, סביר שצריך קונצנזוס כלשהו בין הפוסקים בשביל זה. מעבר לזה, גם בימינו יש מצבים של תיקון כלי שיר. אנחנו לא בונים אותם ולא עושים תיקונים מהותיים, אבל בהחלט יש תיקונים של החזרת מיתר למקום, תיקון של תוף שהתרופף וכדומה. בקיצור, אין לי תשובה חד משמעית לעניין זה, וכל עוד אין כאן הכרעה חד משמעית נטייתי היא שאי אפשר לבטל את הגזירה.
אני לא מסכים לדברי המנוחת אהבה. זו ספקולציה לא מבוססת. אם נתנו טעם אז זה הטעם (לא אהבתי אף פעם את ההיפותזה על טעמים נסתרים שמיוחסת לגר”א). ואכן כיום אסור להרוג כינה. יתר על כן, גם אם חז”ל היו אוסרים והיום היה מתגלה שהיא לא פרה ורבה הייתי מתיר להרוג אותה, גם לקולא באיסור  סקילה.

יואל הגיב לפני 3 חודשים

ראה ערוך השולחן סי’ של”ט סעיף ט’ המתיר מחיאת כפיים וריקוד בזמננו, מטעם אחר.

dvirlevi311 הגיב לפני 3 חודשים

תודה רבה! (גם לרב וגם ליואל)
אני לא מבין את קושיית הרב על המנוחת אהבה – הוא לא טוען כמו הגר”א שחוץ מהטעם הכתוב יש עוד טעמים נסתרים. הוא טוען שהתנאים פשוט לא גילו את הטעם שלהם במשנה. והאמוראים רק הציעו רעיון למה התנאים תיקנו זאת. למה זה לא סביר?
כאשר מתקני התקנה כותבים גם את טעמה נראה לי שהוא יסכים שזה הטעם האמיתי שעל פיו נפסוק ואין צורך להתחשב בכל מיני טעמים נסתרים.

dvirlevi311 הגיב לפני 3 חודשים

ועוד שאלה לגבי גזירת שמא יתקן כלי:
כבר בגמרא מוזכר שהיה נהוג בעם ישראל גם אחר הגזרה למחוא כפיים בשבת, והגמרא אומרת שלא מיחו בידם משום עדיף שיהיו שוגגים ולא יהיו מזידים.
השאלה שלי היא אם הם מבינים שהעם לא יכולים לעמוד בגזירה כזו – שהרי הם יפשעו בכל מקרה אז למה לא אומרים שזו גזרה שאין הצבור יכול לעמוד בה?

השאר תגובה