שאלה באוצר הגאונים

שו”תקטגוריה: עיון תלמודישאלה באוצר הגאונים
ג' שאל לפני 4 שנים

שלום לרבי, נא רעיונותיך: 
קטע מאוצר הגאונים:
ח. אמ׳ רמי בר חמא זאת אומרת המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו . והא דאמר ראמי בר חמא המגביה מציאת חבירו קנה חבירו הילכתא היא דקאמר׳ אמל׳ רב אחא בריח דרב אויה לרב אשי דוקיה דראמי בר חמא, מיהיכא ומשנינן כמא שינויי וסלקינן אילא שמע מינה המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו. וכי תימא משום ראבא, ראבא אימלך בעלמא קאמ׳ ושקולה בעל׳ ד ק א  מ ש ק י ל  ל ה לעולם אימ׳ לך לא קנה חבירו, ומסקאנא קאמרי׳ אמ׳ ראבה בר בר חנה אמ׳ ר׳ יוחנן המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו ואם תאמר משנתינו, דאמ׳ תנה לי ולא אמ׳ ליה זכי לי. ואף רב נחמן הם הכין סבירא ליה דקאמ׳ מילה ונתן לחבירו רב נחמן אמ׳ כרגלי מי שניתמלאו לו רב ששת אמ׳ כרגלי הממלא, והויינן בה כמא ואמרינן במסקנא אלא הכא במגביה מציאה לחבירו קא מיפלגי רב נחמן ורב ששת מר סבר קנה חבירו ומר סבר לא קנה חבירו .
על פי קטע זה , גם רב נחמן סובר כי מגביה מציאה לחברו קנה חברו. ברם, הגמרא כותבת במפורש:
תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף י עמוד א 
רב נחמן ורב חסדא דאמרי תרוייהו: המגביה מציאה לחבירו – לא קנה חבירו. מאי טעמא – הוי תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים, והתופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים – לא קנה. 
הגאונים לא הכירו את הגמרא? הם מתעלמים ממנה? מה קורה כאן?

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 4 שנים

הגאונים הוכיחו זאת מסוגיית ביצה לט ע”ב (כרגלי מי שנתמלאו לו), ששם אכן כתוב כדבריהם. אלא שזה סותר את הגמרא שלנו בר”נ. רש”י שם שינה בגלל זה את הגרסה בגמרא והפך אותה. הגאונים כנראה מבינים שזו מחלוקת הסוגיות, או שיש חילוק בין מקרים בין מציאה לבור. ואכן נחלקו בזה הראשונים. ראה את ההערה הזאת במהדורת חברותא על רש”י שם:
 
בפשוטו, פירוש הגמרא אינו כפירוש רש”י, אלא שנחלקו אם המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו או לא, ורב נחמן סבר: קנה חבירו, ולפיכך הרי הן כרגלי מי שנתמלאו לו, ורב ששת סבר: לא קנה חבירו, וממילא קנה הממלא והרי הן כרגליו. אלא שהכריחו לרש”י לפרש אחרת, משום דרב נחמן הרי סבר בבבא מציעא י א: המגביה מציאה לחבירו לא קנה חבירו. ומכח קושיא זו שינה רש”י את הגירסא שהיתה לפניו [ומשמעותה כפירוש שדחה רש”י]:
במגביה מציאה לחבירו קנה חבירו קא מיפלגי, וגרס: במגביה מציאה לחבירו קא מיפלגי. והתוספות כתבו בשם רשב”ם לקיים גירסת הספרים. רב נחמן סבר: קנה חבירו בבור של מים, כי לא אמרינן לא קנה חבירו, אלא במגביה “מציאה” כיון שהוא תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים, אבל בבור של מים אינו חב לאחרים, כיון שיש בבור הרבה מים ויכולים אחרים למלאות, וראה עוד בדבריהם. רב ששת סבר: אף בבור לא קנה חבירו, וכיון שלא קנה חבירו קנה הממלא. ובשם רבינו תם כתבו לקיים גירסת הספרים: רב ששת סבר: קנה חבירו, ומכל מקום הרי הן כרגלי הממלא, מפני שהגבהתו לחבירו מועילה [לדעת רב ששת] משום “מגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה”, וכיון שמכח הממלא זכה מי שנתמלאו לו, הרי המים כרגלי הממלא. רב נחמן סבר: לא קנה חבירו, ואמנם אף המגביה לא קנאו כיון שלא נתכוין לזכות בו, וכשהגיעו המים לידי מי שנתמלאו לו זכה בהם והרי הם כרגליו.

ג' הגיב לפני 4 שנים

תודה רבה
תורף דבריך: “הגאונים כנראה מבינים שזו מחלוקת הסוגיות, או שיש חילוק בין מקרים בין מציאה לבור”.
מחלוקת הסוגיות? כלומר רב אשי לא ערך את כל הסוגיות? אם כן, כיצד השאירן בסתירה?
חילוק בין המקרים הוא דבר כה חשוב שהגאונים אפילו לא הזכירו אותו. כיצד הם מתעלמים באופן כה הפגנתי מאמירה מפורשת? האם ייתכן שהסוגיה שלפנינו לא היתה לפניהם אלא רק סופה (=דברי רבי יוחנן הנועלים אותה)?

מיכי צוות הגיב לפני 4 שנים

הכל ייתכן אבל אין הכרח. יש לא מעט אמירות של ראשונים וגאונים על סוגיות חלוקות.
ליתר על כן, למה בכלל הם טורחים להביא כאן את ר”נ מביצה לט? כנראה כדי לומר שלא נלמד ממסקנת הסוגיא כאן לגבי דעת ר”נ. אז נראה שזה דווקא כן היה לפניהם ובאו לאפוקי מזה.
זה אם הסוגיות לדעתם חולקות. ואם לא, אלא יש חילוק בין מציאה לבור אז כוונתם אולי לומר שדעת ר”נ הכללית שלא קנה למעט המקרה המיוחד שכאן.

אחיה שריד הגיב לפני 2 חודשים

רבינו חננאל אומר על הגמרא בבא מציעא י. שרב נחנן חזר בו ממה שאמר בבא מציעא בעקבות מה שרואים במסכת ביצה לגבי בור של מים. כנראה שכך סברו גם הגאונים. דבר זה מתאים גם לקרבה של רבינו חננאל לתקופת הגאונים.

השאר תגובה