שאלה בנוגע לסכסוך הישראלי פלסטיני

שלום הרב מיכי, יש לי שאלה בנוגע לסכסוך הישראלי פלסטיני, מקווה שאצליח לנסח אותה היטב.
אני מתנצל על האריכות, אבל ניסיתי לפרט  ולהבהיר את הדברים ככל שניתן. למרות שעשוי להראות כאילו יש כאן פלפול מעושה שחותר למטרה מוגדרת מראש, השאלה נכתבה ממקום כן לחלוטין, ולאחר מחשבה על הדברים.
אעיר מראש שהדברים נכתבו מנקודת מבט של אדם ימני או לכל הפחות פטריוט ישראלי.
 
 
נכון להיום, ישראל שולטת על הפלסטינים ביהודה ושומרון, אבל לא נותנת להם זכות בחירה. לכאורה, מבחינה תיאורטית, אם מנטרלים לרגע את ענייני הביטחון יש לנו שתי אפשרויות:
לתת לפלסטינים זכות בחירה, (מדינה דו לאומית),
או לתת להם מדינה משל עצמם (שתי מדינות לשני עמים)
רובנו כנראה לא מעוניינם לוותר על הרעיון של מדינה יהודית, ולכן האפשרות היחידה שנשארת זה פיתרון שתי המדינות.
במציאות מדינה פלסטינית כנראה תסכן אותנו, ולכן לגיטימי לחלוטין להתנגד לאחת כזו. אבל כל ההתנגדות הזו צריכה להיות משיקולים פרקטיים, ולא אידיאולוגיים. זאת אומרת, אמור לכאורה להיות ברור שאם הפלסטינים היו שבדים, היינו מחוייבים לתת להם מדינה, והבעיה היא יותר טכנית מאשר עקרונית. התשובה לשאלה התיאורטית הזו (של פלסטינים שהופכים לשבדים) מגדירה לכאורה את ההבדל בין ימין ביטחוני לאידיאולוגי.
אפשר לנסות לטעון שבפעול זה לא משנה, ויהיה הטיעון אשר יהיה, התוצאה היא אותה תוצאה. אבל אני לא רואה סיבה שהדברים יהיו שקולים. מפעל ההתנחלויות הוא לכאורה דוגמה אולטימטיבית ומאוד משמעותית שרלוונטית כנקפ"מ בין שני הטיעונים, אבל גם אם נצליח להסביר את העניין הזה בטיעון בטחוני, אין סיבה שזה יהיה נכון תמיד. לצורך הדוגמה, נניח שבשנה מתקבלים 1000 החלטות בענייני השטחים, סביר להניח שבלפחות רבע מהם המניעים משפיעים. לאורך זמן מתקבלים הבדלים מאוד משמעותיים בין אסטרטגיה של ימין בטחוני לימין אידיאולוגי.
מכיוון שהפעילות הישראלית בנוגע לסכסוך הישראלי פלסטיני הן פעולות עם השלכות מוסריות עצומות (שליטה על עם אחר, מוות של הרבה מאוד אנשים וכו'), ההבדל בין הימין הביטחוני לימין האידיאולוגי הופך למשמעותי ביותר. לכאורה, אני לא מוצא הצדקה לגיטימית לימין אידיאולוגי. המקור לימין האידאולוגי הוא דתי ואין סיבה שאמונה דתית תאפשר לעם אחד לשלוט על עם אחר עם כל ההשלכות הכרוכות בכך.
במציאות הישראלית של היום ההשפעה של הימין האידיאולוגי הופכת ליותר ויותר משמעותית. בגדול, רוב מוחלט של הציבור הדתי לאומי מחזיק בה. כמעט כל דתי לאומי יצהיר שהוא מחזיק באידיאולוגיה ארץ ישראל השלמה ויחד עם זאת ברור שהוא יתנגד למתן זכות הצבעה לתושבי השטחים. (אם אני מבין נכון, היסטורית האנשים שתמכו בארץ ישראל השלמה, התכוונו למדינה אחת עם זכויות שוות לכולם, מה שבאותו זמן היה מתאפשר אם יהודי אירופה היו עולים לארץ).
שמתי לב שרוב מוחלט של האנשים לא עושים את ההבדל הזה, ומתייחסים לימין כולו כאל עמדה ביטחונית. נניח, ההתנגדות הדתית לאומית לאוסלו ולהתנתקות נבעה ממניעים דתיים (ובאופן טבעי מכיוון שזו העמדה שלהם, הם גם החזיקו בטיעונים הביטחוניים, אבל גם בלעדיהם הרוב היה מתנגד), ובכל זאת אנשים רואים את הכישלון של המהלכים הללו כהצדקה לדרך של סמוטריץ למשל.
נוצר מצב שבעקבות ההשפעה ההולכת וגדלה של הציבור הזה, מדינת ישראל כבר לא יכולה לטעון לניקיון כפיים והתנהלות טהורה בנוגע לפלסטינים. אני מנסה לדמיין את עצמי כנער פלסטיני. נניח שאני אדם הגון ומשכיל עם ערכים ליברליים. אז אני שונא את חמאס ומתנגד חריף לג'יאהד. נניח שאני גם מבין שההתנהלות הכוללת של היהדים בנוגע לסכסוך מוסרית הרבה יותר מזו הפלסטינית. אני מבין גם שאם היינו (הפלסטינים) יודעים לנצל הזדמנויות כבר הייתה לנו מדינה. . מכיון שאני הגון וליברלי, אני אנסה גם לחזק את הכוחות המתונים, ואכיר בחלק המרכזי שלנו למצב הנוכחי. אבל אני גם יודע שכרגע, ההתנגדות של ישראל למדינה פלסטינית נובעת מציווי דתי של היהודים, וישראל כלל אינה חותרת לתת לנו מדינה. היא בונה התנחלויות ומנסה לספח את השטחים, ובעצם המצב שלי כנתין חסר זכויות הוא די לכתחילה מבחינתם, מה יגרום לי להתנגד לפיגועים נגד חיילים לפחות. למה זה שונה מהמחתרות שניסו לגרש את הבריטים.
 
אחרי ההקדמה הארוכה הזו, השאלות שלי הן:

1. האם אתה מסכים שאידיאולוגיה של ארץ ישראל השלמה בלי לתת זכויות לפלסטינים היא לא לגיטימית (ארץ ישראל השלמה כאידיאולוגיה, לא כבעיה טכנית).
2. מדוע לא מוצדק מצד אותו פלסטיני הגון וליברלי לתמוך בפיגועים מסויימים נגד חיילים.
3. האם הנושא הזה מטריד אותך. נניח כעת אנחנו בתקופה שצריכים לקבל החלטות מאוד משמעותיות לגבי עזה, ואני חושב שברור שסמוטריץ' ובן גביר רוצים לקדם התיישבות בעזה ממניעים דתיים. זאת אומרת שבהחלטות שמתקבלות כעת לגבי מה לעשות שם מעורבים מאווים דתיים. מעניין אותי איך אתה מתייחס לקבלת החלטות כזו. אני מנסה לחשוב מה הייתי עושה אם הייתי חייל שצריך להיכנס לעזה, ואני יודע שחלק משמעותי מקבלת ההחלטות שהובילה אותי לסכן את החיים שלי נגועה בחלום של הציבור הדתי לאומי לארץ ישראל השלמה. נראה לי ממש ברור שיהיה הבדל משמעותי בצעדים שתנקוט ישראל בין אם המטרה היא להתמודד עם האיום הביטחוני של חמאס, לבין אם יש לנו מטרה נוספת ומרכזית להתיישב שם. ושוב, אני לא מדבר על החלטה ספציפית שאפשר להתווכח, אלא על מספר גדול של החלטות.
4. מדוע אתה לא מתעסק בנושאים האלו. משום מה כשמדברים על הבעיות של הציבור הדתי לאומי, אנשים נמנעים מלהזכיר את הנושא הזה, למרות שההשלכות שלו קיצוניות ביותר. בעצם נוצר מצב שבעקבות האידיאולוגיה של הציבור הזה, מדינת ישראל לא יכולה לטעון להתהנלות טהורה ומוצדקת. אם אני אנסה להגן על המדיניות של ישראל בעולם, לא תהיה לי תשובה טובה לשלטון שלנו על העם הפלסטיני. אני כמובן אוכל לומר בצדק שאם הפלסטינים לא היו מסכנים אותנו כבר מזמן הייתה להם מדינה, אבל אשקר אם אומר שמבחינתנו זו המטרה שלנו. במצב היום אנחנו בכלל לא חותרים שלם, ובעצם רואים במצב היום סוג של לכתתחילה. ושוב אני מדיגש, זה לא רק עניין תיאורטי, אלא חלק גדול מההחלטות שמתקבלוץ היום, על כל ההשלכות המוסריות שנובעות מהן, מתקבלות בגלל אותה אידיאולוגיה.

 
מצטער על האריכות, מקווה שזה בסדר
ותודה בכל אופן
דניאל