שאלה ברמב"ם
כשהרמב"ם בהלכות יסודי תורה פרק ד' הלכה יג' מדבר על הפרדס הוא מתכוון לפשט רמז דרש וסוד? (לסוגי התורות והפרספקטיבות השונות)
וזה שהוא מצטט בסוף ההלכה את דברי חכמים שאומרים על מעשה מרכבה שהוא דבר גדול הוא מתכוון לפיזיקה ומטפיזיקה? ולגמרא דבר קטן כי כי שמה המטרה רק לפסוק את הלכה ולדעת איך לנהוג? ולעומת זאת החוקים שבאמצעותם הקב"ה ברא את העולם והעולם עצמו המופלא הוא דבר נעלה יותר. זה הפשט ברמב"ם?
לא. הנוטריקון הוא רק מימרא עממית. פרדס הוא בלי גרשיים.
הוא כותב שהכוונה לפיזיקה ומטפיזיקה. מה השאלה?
האם הרמב"ם רואה בלימוד הגמ' רק אמצעי להגיע לחקר ההלכה, ולא כדבר בפניי עצמו. ואילו לימוד של מעשה מרכבה= החוקים ואיך שהם מתנהגים. כמשהו בעל ערך גבוה יותר כי זה כאילו נשמת אפם של הדברים?
נראה שזו תפיסתו
אגב הרמב"ם רק מצטט את דברי חכמים:
וְאַף עַל פִּי שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ דָּבָר קָטָן קָרְאוּ אוֹתָן חֲכָמִים שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ חֲכָמִים דָּבָר גָּדוֹל מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה וְדָבָר קָטָן הֲוָיוֹת דְּאַבַּיֵּי וְרָבָא.
ממש לא רק מצטט. הוא מפרש פיזיקה ומטפיזיקה.
אני מתכוון שהם קוראים למעשה מרכבה דבר גדול ולסוגיות הגמ' דבר קטן. בלי קשר הוא כנראה גם סובר כך בגללם או שלא לא יודע.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer