שאלה על אמונה- שיעור 8

אעבור על זה תודה

למה לא נוכל להשוות למשל את האמונה למדע האמפירי בנוגע לנבואות שהתגשמו? אם לא תתגשם הנבואה אזי מתבררשהוא נביא שקר והורגים את הנביא ואם תתגשם זה ראיה שהוא נביא אמת ומכאן ואילך סומכים עליו בנוגע גם כן לאמירתו מה יהיה בעתיד?

כי הנבואות ממש לא חד משמעיות. ויש עוד סיבות מדוע הן לא מתגשמות.

אז איך אפשר לדבריך להרוג נביא שהתנבא ופרט ממה שאמר לא התקיים? ( עיין רמב"ם) א. הוא לא היה חד משמעי, ואם כן לא ניבא בשקר ב. הוא תמיד יתרץ את מה שכתבת כעת "שיש עוד סיבות מדוע הן לא מתגשמות

זה רק בשלב הבחינה. אני ואתה דיברנו על נבוואות שבמקרא.

זה רק בשלב הבחינה"?
כלומר: רק לפני שהנביא מוכר רשמית – בודקים אם נבואותיו מתקיימות.
אבל איך בכלל תיבחן נבואתו אם לדבריך "הנבואות במקרא לא חד-משמעיות" ו"יש תמיד תירוצים למה לא התגשמו"?
אם אין קריטריון אובייקטיבי לבדוק התגשמות – אז גם "שלב הבחינה" קרס.

הרמב"ם לא מדבר רק על "שלב טכני", אלא על אמת המבחן הנבואי:
התגשמות חד-משמעית = אמת.
אי-התגשמות = שקר.
בלי זה, מושג הנבואה כולו מתרוקן.

מה לא ברור? הסברתי. כשנביא נבחן הוא אמור לנפק נבואות שניתן לבחון אמפירית. כגון: מחר בעשר בבוקר יירדו 12 מ"מ גשם. הנבואות במקרא אינן כאלה. לכן אמונה אינה בחינה מדעית.

סליחה על ההתפרצות – אני יחסית די חדש כאן בבלוג, אבל כל פעם נדהם מחדש מתעלולי הלשון ומהקלילות שבה אתה מסתתר ומצליח להתחמק מאחורי החלקות רטוריות במורד הפלפול, ומהפלא שהרטוריקה מחליקה לקוראים ולמגיבים כאן בין האצבעות – כמו סבון ציבורי.
כי הפעם, עם כל הכבוד – זה פשוט עבר את גבול הטעם הטוב. תשמע, זה כבר לא טיעון, אלא מסך עשן צפוף של פלפול מעורפל,
וזו הזדמנות מצויינת להראות לנדב ולשאר הקוראים כאן, איך אפשר להפוך פלונטר פילוסופי למופע מובהק של אקרובטיקה רטורית מבריקה – שמשכיחה מהצופים את השאלה הפשוטה:
מה בעצם שאלנו? ומה הרב ענה? כך שבעליל נראה שיש כאן ניסיון די שקוף להתחמק מהשאלה המרכזית!
גם לא ממש ברור מה בדיוק הרווחת מהקביעה המגוחכת הזו שזה "רק בשלב הבחינה"?
הטיעון שלך מנסה לאחוז את החבל משני קצותיו: מצד אחד אתה טוען שנביאים אכן נבחנו אמפירית – ואז, כאילו "אחרי שהגננת יצאה להפסקת עשר" – אתה טוען שבעצם פתאום הנבואות שאחר כך כבר לא חד משמעיות, ויש להן "סיבות טובות" לא להתגשם הלו? זה רדיו??
פיך ענה בך: כל נביא בתנ"ך שנכנס לארון הספרים כבר עבר את "מבחן האשראי" שהצבת, ובצורה אמפירית, ואם לשיטתך, מהרגע שהנביא עבר את הבחינה הוא רשאי לגודל האבסורד לשגר לירות ולהשמיע הצהרות מעורפלות, חמקמקות ועמומות, והכול עדיין נחשב לו ל"נבואה"?
איזו תעודת ביטוח זו? עם תנ"ך כזה, גם אני (כמוך) הייתי מאבד בו עניין.
ואתה עוד שואל "מה לא ברור??" – אולי לא ברור איזו מהדורת תנ"ך עם פילטר יש לך בבית?
אצלי, למשל, מהדורת הנביאים כוללת את ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל, יונה, מלאכי ועוד כמה חברים ותיקים – ושם, בניגוד לדבריך, יש המון תחזיות קונקרטיות, מדידות ואמפיריות לחלוטין. חלקן עם טווח זמן ברור, חלקן עם תיאור פרטני של אירועים ברורים – שמאפשרים בחינה אמפירית כגון חורבן הבית תוך 70 שנה, מוות פתאומי לשליט פלוני, מלחמה, רעב – והכול נבחן ונבדק במציאות
אז ברשותך, אני אתן על קצה המזלג, סקירה קלילה של תחזיות לחלוטין מדידות ומדויקות

ירמיהו: "לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה – אֵפְקֹד אֶתְכֶם".
בינגו. מדוד, מתוארך, ובוצע (עזרא א').

ישעיהו מ"ד–מ"ה
"אֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל־חֶפְצִי יַשְׁלִם"
הנביא ישעיהו קורא בשמו של כורש – כמאתיים שנה לפני זמנו – ומנבא שהוא ישיב את עם ישראל לארצו ויבנה את המקדש.
מדיד? בוודאי. היסטוריה ברורה. שיבת ציון. הצהרת כורש.

אלישע מודיע לאישה השונמית:
"קומי ולכי… כי קָרָא ה' לָרָעָב, וגם בָּא אֶל הָאָרֶץ שֶׁבַע שָׁנִים"
ואכן האישה השונמית אורזת מזוודה.
נבואה על בצורת – עם תזמון מדויק ומשך מוצהר מראש
ולא איזו סתם תחזית מזג האוויר

יונה: "עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם וְנִינְוֵה נֶהְפָּכֶת" – עם סטופר.
נכון, הם חזרו בתשובה – אבל התחזית הייתה מדידה.

ירמיהו כ"ח – חנניה בן עזור מת תוך שנה
חנניה מנבא שתחזור מלכות יהודה לשגשוג תוך שנתיים. ירמיהו מגיב:
"הִנְנִי שֹׁלֵחֲךָ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הַשָּׁנָה אַתָּה מוּת" חנניה בן עזור מת בתוך שנה, בדיוק לפי התחזית שחור על גבי תנ"ך.
ואמפירי מאוד. או שהוא מת השנה – או שלא. אין תירוצים.

מלכים א' י"ג – מות הנביא השקרי
הנביא מתנבא שיאשיהו יקריב עצמות על המזבח בבית אל. ומוסיף סימן מיידי – המזבח ייקרע והאפר יישפך.
נבואה עם "סימן כפול": גם סימן עתידי (יאשיהו), וגם סימן מיידי (המזבח נבקע והאפר נשפך).
עם שני תנאים שהתקיימו, ופרטים מדוייקים גם לעכשיו וגם לעתיד
כל אלה אינם רק נבואות – אלא מבחנים אמפיריים לכל דבר, הנביאים בהחלט נבחנו, ולפעמים גם בפומבי!

…אז מה נותר מהטענה הגורפת שלך – “הנבואות ממש לא חד משמעיות ויש עוד סיבות מדוע הן לא מתגשמות” – אם לא ניסיון לעקוף את מוקד הדיון? גם אם זה נאמר משום מה בנחרצות, עדיין אי אפשר להתעלם מהעובדה שהרבה מהנבואות בתנ"ך עומדות (ועמדו) באמות מידה מדידות.

נ.ב.
גם אם נקבל את עמדתך שזה נוגע רק לשלב הבחינה –
עצם זה שאתה דורש מבחן אמפירי לקבלת אשראי לנביא,
מעיד שגם לשיטתך – התנ"ך כולל תוכן שניתן לבחינה מדעית.
ולפעמים – אף יותר חד ממה שמדענים בני זמננו מוכנים להתחייב.

תודה למדען ממש הוצאת לי את המילים מהפה, בבקשה אל תוריד את המים עד שהדיון ימוצה

לכבוד המדען אתה יכול להוריד את המיים אם עד עכשיו לא הגיעה תגובה אני משער שכבר לא תגיע, אנסה לקבל תשובות בבלוג אחר