שאלה על דייבט בין הרב לאביב

לא הבנתי מה הבעיה בעברית השתמשתי באותה עברית של הדיבייט? (שם אגב היתה עברית הרבה יותר לא מובנת בכמה חלקים) , אנסה לנסח שוב בקצרה בדיון מסקנתך הייתה שיותר רציונלי להאמין בסיבה כיוון שהלוגיקה שלנו לא תלויה במציאות אלא אנחנו כופים אותה עליה , והלוגיקיה מחייבת סיבה . אני שואל אנחנו יודעים שהכל סוביקטיבי גם התודעה והלוגיקה שלנו ושיש אפילו היום במדע אפשרות להסברה לא סיבתית -איך אני קובע מה יותר רציונלי ? האם אני יכול לומר אחרת מהמסקנה שלך , שדווקא יותר רציונלי זה שאני לוקח את האפשרות שהלוגיקה שלי סיבתית ויש מה שמעבר לה שלא סיבתי ?

אולי אתה יודע כל מיני דברים, אני לא. הלוגיקה אינה סובייקטיבית. והסיבתיות אינה קשורה ללוגיקה, למרות ששתיהן אפריוריות.

קאנט טען:

כל הידיעה שלנו היא סובייקטיבית במובן מסוים — לא רואים את "הדבר כשהוא לעצמו" (noumenon), אלא רק את מה שנחווה דרך המשקפיים של התודעה שלנו (phenomenon).

המשקפיים האלה כוללים קטגוריות אפריוריות, כמו: סיבתיות, לוגיקה, מרחב וזמן.

כלומר: הלוגיקה היא לא תיאור של המציאות עצמה, אלא התנאי שבלעדיו אין לנו בכלל "מציאות" לתפוס
ושוב :אצל קאנט

הסיבתיות היא קטגוריה אפריורית של ההכרה שלנו, כמו גם הלוגיקה.

שתיהן "משקפיים" שדרכם אנחנו מבינים את העולם.

כלומר: הסיבתיות היא סוג של הרחבה של הלוגיקה אל תוך הזמן והחוויה.

אצל יום

הוא ניתק בין לוגיקה לסיבתיות.

לדעתו, לוגיקה יכולה להיות נכונה כשלעצמה (חוק הסתירה למשל), אבל סיבתיות היא רק הרגל – אנחנו רגילים לראות אירועים באים זה אחרי זה, ולכן "ממציאים" סיבה.- זה מה שאני יודע אני שאלתי לפי קאנט את השאלות שלי ולכן אם כבודו הולך לפי יום ואני יפסוק לפי קאנט האם הההנחה שלי תהיה נכונה , במילים אחרות האם המסקנה של כבודו שרציונלי יותר להאמין בסיבתיות היא רק לפי יום

אין קשר לקאנט. הלוגיקה לא קשורה לפנומנה והיא לא סובייקטיבית. לגבי הסיבתיות, קאנט אכן חושב שהיא עניין טרנסצנדנטלי (כלומר תנאי לידיעה שלנו ולא משהו על העולם עצמו) ואני לא מסכים איתו. דבריו מופרכים. כמדומני שהסברתי זאת בסדרת הטורים 434 והלאה.
יום לא ניתק בין לוגיקה לסיבתיות כי אף אחד לא חיבר ביניהן. יום טען שבסיבתיות אין את המרכיב הפיזיקלי (הגרימה) מפני שאין לו בסיס אמפירי. הסברתי זאת בסדרת טוריי על הסיבתיות.
אני לא מסכים גם איתו, ולדעתי הסיבתיות היא טענה על העולם ולא עלינו, ויש בה גם מרכיב של גרימה.
אתה יכול לפסוק כמו מי שאתה רוצה. אבל גם אם מדובר רק בצורת החשיבה שלנו (מה שלא נכון לדעתי), עדיין יוצא שיש אלוהים לפי צורת החשיבה שלנו. מי שירצה לטעון שזה לא נכון יכול לדחיות את כל המסקנות שלנו על העולם באותה מידה, שכן כולן רק צורת החשיבה שלנו.