שאלה על הראיה הקוסמולוגית

בראיה הקוסמולוגית
שלום הרב. קראתי את החוברת של הרב על הראיה הקוסמולוגית, אבל עדיין יש לי כמה שאלות. אני אנסה לתמצט כאן את עיקרי הטענות שהבנתי בחוברת נגד היקום הקדמון ואנסה לדחות אותם אחד אחד. קודם אבל אשאל שאלות כלליות יותר.
1. מה בדיוק מנסים להוכיח ולהרוויח כאן? גם אם נוכיח שיש סיבה ראשונה, ונקרא לה אלוקים – יש כאן כברת דרך ארוכה להגיד שזאת ישות עלת רצון ומוסר שמדברת עם האדם. לדעתי הרב התייחס לזה קצת בחוברת, אבל אשמח אם הוא יוכל להרחיב.
2. מה הוא בדיוק אלוקים כאן? האם הוא סיבה שאין שום דבר לפניה? האם זאת סיבה שהיא בעצם סיבת עצמה (נשמע קצת אבסורדי, ושאפשר בסופו של דבר לעשות לזה רגרסיה לסיבה שאין קודמת לה) האם זה אינסוף סיבות שהקפנו בעיגול וקראנו לזה אלוקים? (נשמע קצת חסר משמעות, כי זה בעצם לא אומר כלום. אפשר תמיד להקיף קבוצת תירוצים אינסופית ופשוט לקרוא לה אלוקים. מה התירוץ הזה נותן בכלל?)
וכעת אתמצט את מה דחיות הרב נגד היקום הקדמון (בבקשה תתקן אותי אם אני טועה או מפספס משהו)

1. כמו שכל דבר בעולמנו זוקק סיבה, גם היקום זוקק סיבה. אם תגיד שהיקום קדמון והוא הולך אינסוף סיבות אחורה – זו רגרסיה אינסופית. אם תגיד שהיקום כמכלול יש בו משהו מעבר לפרטים שגורם לכך שהוא לא צריך סיבה – אקרא לאותו משהו אלוקים (אבל יש בזה גם בעיה, הי זה די פנתאיסטי, ואנחנו יהודים, לא?)

2. עיקרון הטעם המספיק – לפני הבנתי התירוץ הזה מכריח טעם ליקום, אבל לא באמת סותר את הקדמוניות שלו.
3. המפץ הגדול – המדע הראה שהיקום התחיל בנקודה הסינגולרית
דחיות.
2. אני לא באמת דוחה את התירוץ הזה, כי כפי שאמרתי, להבנתי הוא לא דוחה (נכון?) את היקום הקדמון, והוא עצמו יכול ל'הסתדר' על האצלה 'בלבד'
3. אקדים ואומר קודם שלדעתי אסור לערבב פיזיקה ופילוסופיה, אדרבה אסטרופיזיקה, שבה כל כמה שנים יכול לבוא איזה גאון ולהפוך את כל ההבנה שלנו, ותירוצים ותשוובת אמיתיות לא יכולות לבנות על דבר כזה. אני גם לא מבין באסטרופיזיקה, כך שזה כמעט כמו תירוץ בסינית בשבילי, אני לא מבין סינית. בנוסף לכך, פיזיקה ברמה כזו כוללת בתוכה הרבה מאוד דברים לא ידועים ולא ברורים, וכיצד ניתן לטעון טענות תאורטיות על המציאות בעזרת דבר נזיל כזה. עדיף תירוץ כמה שיותר תיאורטי שאנו יכולים להגדיר ולאבחן מכל כיוון.
ועוד – אז מה, הרמב"ם שלא ידע על המפץ היה 'טיפש' (ח"ו) שהוא האמין שהבורא קיים בעוד אנחנו כאלה חכמים שיש לנו טלסקופים ואנחנו יודעים על המפץ? ומה יגידו עלינו בעוד 500 שנה? אם התירוץ הזה לא טוב לרמב"ם, הוא גם
כניראה לא מספיק טוב ואמיתי בשבילי.
לעניין – אפשר להגיד גם על הנקודה הסינגולרית עצמה שהיא קדמונית – או שהיא הייתה קיימת כך אינסוף זמן (אבל באמת הזמן נוצר עם המפץ, ולכן אין משמעות ל'אינסוף זמן' ללפני המפץ, ולכן אפשר אולי פשוט להגיד שהנקודה הסינגולרית עצמה היא גופא הדבר הראשון שאין קודם לו, והיא ההתחלה. לגבי חוסר ההתאמה עם זקיקת הסיבה של כל העצמים בתוך היקום, אתייחס לזה בהמשך.
אפשר גם להגיד שהיקום התכווץ והתרחב אינסוף פעמים אחורה (קצת המו הביצה והתרנגולת) לגבי הסתירה עם הרגרסיה אינסופית, אתייחס מיד
1. אנסה לדחות טעם זה מכמה כיוונים.
א. על רגרסיה אינסופית סדורה
הרב התייחס כמה פעמים לעיקרון שרגרסיה אינסופית של סיבות היא בעצם חסרת משמעות, כיוון שזה יותר התחמקות ממתן תשובה מאשר תשובה בפני עצמה. אני מסכיך אבל אני חושב שיש לסייג את זה.
ברור שאם נשאל את הילד מי שבר את החלון, והוא יגיד שזה הקוף שברח מהירח , שלשם הגיעה חללית…. וכך אינסוף תירוצים – הרי ברור שזה שטויות, הוא ממציא כל תירוץ on the fly ומתחמק ממתן תשובה מאשר לתת תשובה באמת. לסיבה א' הוא נותן סיבה ב' ולב' ג' וכן הלאה כאשר כל פעם הוא ממציא תירוץ חדש. ברור שזה שטויות.
אך מה בעניין אינסוף תירוצים, שיש בהם סדר? כמו הביצה שקדמה לתרנגולת, שקדמה לביצה שקדמה לתרנגולת.
ההבדל העיקרי בין סידרת התירוצים הזאת לבין סדרת התירוצים של הילד עם החלון – היא שאן כף על פי שיש אינסוף תירוצים, יש כאן סדר בתירוצים.
הבעיה האמיתית והשורשית ברגרסיה האינסופית להבנתי, היא שבמקום למצוא סדר, ולהבין מה החוק והתבנית לסיבה של דבר מסויים – במקום זה קיבלנו כאוס של שטויות. אך מה בעניין סידרה אינסופית, כאשר לאינסופיות הזו יש חוק? הסידרה אינסופית, אבל הסדר נשמר. כמו ישר אינסופי – איננו יכולים לתאר את הישר ולהגיד לך מה כל הנקודות בו, אבל זה לא מפריע לנו, כיוון שמשוואת (='חוק/סדר') הישר נותנת לנו את האפשרות בכול מקום בישר שתירצה, נוכל להגיד לך את כל הנקודות.
כך גם בביצה ותרנגולת – אף על פי שיש כאן אינסוף סיבות – אבל מכיוון שאנו מכירים את 'כולם' ואנו יודעים מה הסידרה, הסדר נשמר, הכיאוס נפל, והרגרסיה הארורה לא נמצאת כאן. אפילו שיש כאן אינסןף סיבות, זה לא מפריע לי כיוון שיש אינסוף בסדר הזה.
אם תגיד (וכנראה שתגיד) שיש בעיה בטיעון הזה כיוון שבסופו שך דבר אם תשאל אותי מה סיבת התרנגולת, לא באמת אענה לך תשובה, כיוון שאצטרך עכשיו להגיד את כל הסידרה האינסופית הזו כדי שההסבר יהיה מתקבל על הדעת. וכיוון שדבר זה הוא בלתי אפשרי (כי זה אינסוף) אז בעצם לא נתתי הסבר לתרנגולת, והדרי קושיא לדוכתא.
איני מסכים כל כך עם הקביעה הזו, כיון שהיא במובלע מסרבת לקבל את הקדמוניות. הרי בעצם כשאתה שואל מה סיבת התרנגולת, אתה יכול לשאול זאת בשני אופנים: א) מה הסיבה הישירה של התרנגולת הזו ב) מה הסיבה הכוללת של התרנגולת הזו. לא' – ברור מה התשובה. לב' – התשובה היא שאין! זוהי גופא טענת הקדמוניות (בערך) – אין סיבה ראשונה!
אנסה למשול זאת למעגל דו מימדי של סיבות
מה הסיבה לנקודה מסויימת?הנקודה לפניה. ומה הסיבה שלה? זאת שלפניה, וכן עד אינסוף. ואם תשאל מה הסיבה הראשונה – אז אין! אין התחלה במעגל! ואם קשה לך לקבל זאת – בעיה שלך. אין לי כאן בעיה של כיאוס בעניין של סיבה שנובעת מתוך כלום – לכול סיבה יש סיבה. אבל מה היא 'ה'סיבה? אתה מניח שיש כזו, אבל אולי אין זה מחייב באמת המציאות היא כך.
וכן לגבי הביצה והתרנגולת – לכול ביצה ותרנגולת יש סיבה, אבל מה היא 'ה'סיבה? האם זו אלפא תרנגולת כל שהיא? לא! זו גופא טענת הקדמוניות, אין התחלה.
ב. על היקום וטעמי הפרטים
אחת הטענות נגד יקום קדמון היא שכמו שכל פרט ביקום זוקק סיבה, אז למה שהיקום עצמו לא יזקוק סיבה?
יש לעיין בדבר. מזאתומרת שאנו אומרים שלכול דבר ביקום יש סיבה? הכוונה היא שאם ננחות במאדים ונמצא שם רכב, לא יעלה על הדעת להגיד שאין לדבר הזה סיבה, ושזה פשוט גדל שם על העצים לפני מליון שנה. הרי ברור שדבר כזה זוקק סיבה.
אבל לא נישאל זאת על אבנים נכון? אין אנו חושבים , או מטריד אותנו כל כך מה הסיבה הראשונית של החומר עצמו, כפי שמטרידה אותנו מה ה*צורה* הראשונית של החומר.
ועכשיו לכלל: כל *צורה* של חומר ביקום צריכה סיבה, אבל היקום עצמו – החומר ההיולי הראשוני – הוא בעצמו לא זוקק סיבה, ועליו אין בעיה להגיד שהוא קדמוני.
עד כאן 🙂