שאלה על שיעור בגמרא בבא קמא
בשיעור בב"ק המובא באתר על גרמא 3א, הרב הביא את הגמ' ב"ק ס. לגבי ליבה וליבתו הרוח, בגמ' יש ג' אוקימתות -אביי רבא ור' זירא, ולבסוף את דברי רבינא. הרב למד בג' האוקימתות שגרמא חייב, ואיני מבין כיצד הרב למד את דברי הגמרא- אביי תירץ שפטור היינו לבה מצד אחד ולבתו מצד אחר- לרש"י לא עשה דבר ולכן פטור, אך אם עשה החיוב אינו משום גרמא אלא ממש מעשיו.רבא- לבה מצד אחד ולא היה לו להעלות שתבוא רוח שאינה מצויה- אבל בשבת היה סגי לו ברוח מצויה ולכן חייב- שם באמת עשה את המעשה ואין זה רק גרמא.
נראה שבאמת גרמא פטור- וסיבת החיוב בגמר אינה גרמא אלא חשיב ממש מעשיו?
ולגבי הלשון ברש"י קסבר גרמא בנזיקין- הלשון קסבר ממנה דייק הש"ך שלרש"י גרמא וגרמי היינו הך וממילא אין צורך להגיע שיש מי שסובר שגרמא חייב.
תודה
תודה.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.