שאלה

רגע אז פספסתי משהו.. ערווה זו קירבה ראשונה.. אחותו אמו וכו'…
לרמבם אם לא היינו מצווים לא היינו מעלים על דעתנו שאסור?
קשה, לא נראה לי שזה המושכל הראשון של האנשים.. אפילו שנאמר בהסכמה

זה לא פוגע באף אחד. מדובר ברגש דחייה וחא בבעיה מוסרית

הבנתי. מענין לענין של אונס אשת יפת תואר הרב אמר שודאי יש היתר הלכתי אבל יחד עם זה ישנו איסור מוסרי.
אם נקח את המאירי שהרב מרבה להשתמש בו שהתורה וחזל דיברו רק על גויים שלא היו גדורים בנימוסין אז עדיין אפשר לתרץ שהיום יש איסור מוסרי. *אבל אז לא היה*.. כי אין כאן "בן אדם" בעצם. אין מי שיפגע. (קצת ניסוח קיצוני)
הרב מסכים לזה או שגם בזמן התנך היה איסור מוסרי?
ולפי זה לדעת הרב האם המאירי היה אומר שיש היום גם איסור *הלכתי* לאנוס? (מכיון שהיום הם גדורים בנימוסין..)

מה שכתבתי הוא שחז"ל כלל לא התייחסו לבעיה המוסרית. לא זה מה שהותר שם, אלא ביאת גויה. האיסור המוסרי בעינו עומד אז והיום. בלי קשר לזה, יש לדון האם יש איסור מוסרי לאנוס אישה שנוהגת לא באופן מוסרי (כמו הגוים אז). אני נוטה לחשוב שכן. הרי חז"ל הודו שיש איסור לרצוח גוי. מה שלא קיים ביחס אליהם הוא רק איסורים של מותרות (הפקעת הלוואה, ריבית, השבת אבידה).