שאלה

איא שאל לפני 2 שבועות

לכבוד הרב שלום 
יש לרב כלים אך להכריע בהלכה במקום שאין הגיון כדלהלן: 
בג”מ בביצה מובא שני מקורות סותרים אחד טוען באוכל נפש ליכא מבעוד יום ואפילו יכל לעשות את המלאכה מבעוד יום יכול לעשות ביו”ט  ויליף מפסוק ואחד טוען יש מבעוד יום ואין פסוק מחלוקת ראשונים וכו’ 
להלכה השו”ע נפסק ליכא מבעוד יום  והרמ”א פסק איכא (סימן תצ”ה) 
לא מבואר בשום מקום סברה לכאן או כאן אלא יש ראשונים אחד כמ”ד א’ ואחד כמ”ד ב’ 
(זה רק דוגמא ) 
   תודה

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שבועות

לא הבנתי במה שונה המחלוקת הזאת מכל מחלוקת אחרת. אולי יש לתלות במחלוקת הראשונים, האם מלאכות אוכ”נ כלל לא נאסרו (ואז אין סיבה לדרוש מבעוד יום) או שרק הותרו (ואז יש לדון אם הותרו במצב שיכול מבעו”י).
ואם אין לך הכרעה או סברא לך אחר המנהג: ספרדים כמחבר ואשכנזים כרמ”א. 

איא הגיב לפני 2 שבועות

לא ראיתי את המחלוקת איפה ???

איא הגיב לפני 2 שבועות

רואים הפוך מכך שהרמב”ם פוסק מבעוד יום שמא לא ישמח ביו”ט
אע”פ שמהתורה הותר לגמרי איכא ראיה דאין קשר בין מבעוד יום לאם אוכל נפש כלל לא נאסר??

mikyab צוות הגיב לפני 2 שבועות

זהו דין דרבנן, ומשמע שמדאורייתא אינו אסור מבעו”י. וזאת אף דקי”ל כר”ע דמילה שכל שאפשר לעשותו מבעו”י אסור בשבת (ככל הזכור לי בפשטות זהו דין דאורייתא).
בכל אופן, אם זהו היתר גמור אז צריך סיבה מיוחדת לאסור שמא לא ישמח ביו”ט. זו גזירה שלא קשורה לאופי האיסור.
בשולי דבריי אומר שבגזירות דרבנן בד”כ קשה להכריע, כי שם השאלה האם גזרו או לא ולא האם זה נראה לי או לא. בד”כ מכריעים שם בראיות מהסוגיות או לפי כללי הפסיקה.

השאר תגובה