שאלות על "אלוהים משחק בקוביות"

תודה.
1. ככל הידוע כיום אין יצירת חיים ספונטנית. אמנם בתיאור האבולוציוני היתה בעבר (כשנוצרו החיים לראשונה. אביוגנזה).
2. אמונתו של איינשטיין כנראה היתה פנתיאיסטית. לא הבנתי מה השאלה. אגב, לדעתי פנתיאיזם הוא קשקוש או טריביאלי (המציאות היא המציאות וקוראים לה אלוהים), או לא עקבי (יש אלוהים ואין מאומה מלבד המציאות המטריאלית), או חסר פשר (אלוהים הוא נשמת העולם ולא העולם עצמו, ובכל זאת אלוהים הוא העולם). דומני שאני מטפל בזה קצת במחברת השנייה שבאתר.
3. העובדה שהתפללת לא מספיקה. האם התפללת מספיק? בכוונה? ואולי עוד תיענה? ואולי צריך שעוד אנשים יתפללו? וחוצמזה, אינך יודע מה היה קורה בלי התפילה (אולי היה גרוע יותר, ובעצם נענית בלי שאתה יודע).
כל טוב,
מיכי
———————————————————————————————————————-
שואל: 
לגבי איינשטיין: אז לשיטתך (הפנתיאיזם הוא קשקוש), הוא היה כופר (שהרי הוא היה פנתיאיסט). ובאופן רחב: אם כך, יוצא שישנה חלוקה דיכוטומית- תיאיזם/אתיאיזם (על כל נגזרותיו: דיאיזם, פנתיאיזם).
אני מקווה להיענות, אך התפללתי שלוש תפילות ביום בכוונה, בירכתי, ואחרים גם התפללו. אך לגבי אחרים: מקרה כגון רצח גלעד שעאר, נפתלי פרנקל ואייל יפרח. עם שלם התפלל עבורם.
———————————————————————————————————————-
הרב: 
אכן, הוא כנראה היה כופר. אפשרות אחרת היא שהוא היה מאמין סמוי שלא הבין את אמונתו שלו עצמו. זו תמיד בעייה בתפיסות סתירתיות או ריקות, האם לקבל אותן ולומר שהאיש הטיפש (מדובר באיינשטיין), או להניח לפי עקרון החסד שהוא לא הבין או ניסח את עצמו היטב.
דומני שתיאיזם ואתיאיזם זו בהגדרה דיכוטומיה: תיאיזם מול לא תיאיזם. הפנתיאיזם הוא ניסיון כושל להוסיף עוד קטגוריה באמצע.
 
לא הבנתי את המשפט האחרון שלך:
אני מקווה להיענות, אך התפללתי שלוש תפילות ביום בכוונה, בירכתי, ואחרים גם התפללו. אך לגבי אחרים: מקרה כגון רצח גלעד שעאר, נפתלי פרנקל ואייל יפרח. עם שלם התפלל עבורם.
שאלת האם התזה של היענות תפילות היא בת הפרכה ואמרתי שלא. מה כתוב כאן? האם המקרה של שלושת הנערים הוא הפרכה? עיניך הרואות שהחברה הדתית כולה לא ממש התרשמה מזה. אני מסכים (אצלי האסימון נפל במקרה של נחשון וקסמן, דומה מאד) שנראה בעליל שאין היענות. אבל זו לא הפרכה לוגית חדה. ממש לא.