שאלת גילוי צד ההיתר בטבילת פנויה בציבור מבחינה מוסרית-תועלתנית‎

לכבוד הרב מיכאל שלום רב,
 
אני מתלבט באשר לפעולה למען גילוי צד ההיתר לטבילת רווקות בציבור. אני סובר שמבחינה הלכתית אפשר להתיר ואפשר לאסור. כעת מעניינת אותי השאלה המוסרית-תועלתנית (ריבוי האושר למירב האנשים) באשר לפעולה לפרסום ההיתר.
 
רציתי לדעת מה דעת הרב בעניין. (?)
 
אני שואל כמי שרואה עצמו אקטיביסט למען העולם לפי הצו האתי שהאל נוטע בנפשו.
 
בהתלבטותי אני שוקל טעמים שלא לפעול לגלות והם-
א. אפשרות שנשים במעגל הזנות וסרסוריהם יגלו את הטריק ובכך יכשילו אנשים שהמעצור שלהם מהגעה לזנות הוא הלכתי ולא מוסרי.
ב. שגברים נשואים שהמעצור שלהם הוא הלכתי ולא מוסרי יכשלו בבגידה בנשותיהם עם פנויות שטבלו.
ג. איחור בגיל הנישואין (למה צריך להתחתן אם אפשר לקיים יחסי אישות בלי?) ובכך ירידה בילודה. זוהי אולי בעיה מבחינתו של מי שמחפש תחרות דמוגרפית בקבוצה כלשהי.
 
ואילו טעמים לפעול למען גילוי צד ההיתר-
א. עצם האפשרות לחיות בזוגיות מלאה ביותר מצבי חיים תגרום לאושר רב יותר. ההנחה היא שאטונומיה לבחירת מסלול החיים מיטיבה עם הפרט.
ב. אם יהיו יותר זוגות שמקיימים יחסים גופניים בקרב צעירים בחברה הדתית לאומית (שכנראה הם הראשונים להיות מושפעים מגילוי צד ההיתר) יהיה פחות צורך לפנות לזנות מצדם (וזה כולל גם פחות צורך לפנות לאוננות והפורנוגרפיה הנלווית אליו שזהו גם עידוד תעשיית הזנות).
ג. כהשתלשלות מכך שבחברה הדתית לאומית יהיה נהוג קשר גופני גם חרדים מתישהו יגיעו לכך בתהליכי ההשתלבות שלהם שנעשים כבר עכשיו בחברה הישראלית, ואז גם הם, שהם אחד הקהלים שהכי צורכים זנות כיום (ואני מניח שמובן למה), יצרכו הרבה פחות זנות (אם הם היום צורכים זנות עיקריים בעיקר בגלל שאסור להם, אזי כשיהיה מותר הצריכה תופחת.)
ד. אם הדת תתפס כמתירה יחסי אישות ללא נישואין פחות נוער של "ערסים" ינשור מהמערכת. ה"ערס" שמקיים יחסים לא יראה עצמו מחוץ לסיפור הדתי.
ה. החינוך הדתי יוכל לחנך חינוך מיני כנה שלא רואה מיניות כדבר רע. המחנך יוכל להסתכל לתלמיד בעיניים. המחנך יוכל להסביר באמת ולהתכוון למה שהוא אומר שהיהדות בניגוד לנצרות לא דורשת התנזרות. המחנך יוכל לתת עצות לזוגיות בריאה ולמיניות בריאה. מה שהודחק מחוסר כלים להתמודד יוכל לקבל ביטוי עמוק. וכמובן להדגיש את הצדדים של הנתינה ואהבת ה' שמתוך אהבה זוגית.
ו. לטווח הארוך ציבור חילוני צעיר רחב מאוד לא יראה בהתקרבות לדת איום על הרגלי הזוגיות שלו ותתחולל חזרה בתשובה רחבה.
ז. תהיה פחות רתיעה מזוגיות מעורבת בין דתיים לחילונים מה שיאפשר איחוי קרעים רבים בעם (!) וגם קלות במציאת זיווג שבתורו יתן תנופה דמוגרפית.
ח. אולי השיקול הדמוגרפי לא צריך להטריד בכלל, גם כי לא ברור אם צריכה להיות תחרות עם מישהו וגם כי אולי המשאבים בכדור הארץ מוגבלים.
 
בחשבון אחרון לפי האמור כאן אני נוטה להחשיב יותר את יתרונות פרסום צד ההיתר כמעשה מוסרי המחפש את התועלת הרבה ביותר לכלל הציבור (אם נניח לשאלה ההלכתית השנויה במחלוקת).
כפי שאפשר לראות, לדעתי, הצדדים שלא לפעול לפרסום מצד מעגל הזנות, בטווח הארוך מתקזזים בהפחתת הזנות.
באשר לבגידה עם פנויה – זו שאלה רצינית. אבל בניתוח ספקולטיבי של העניין נראה לי שהבעיה שולית שהרי מגבלה מוסרית קיימת בכל מקרה ופיתוי קיים בכל מקרה. ומה זה משנה לפיתוי אם יעמדו לפניו גם שיקול מוסרי וגם הלכתי או רק מוסרי? אם הפיתוי מעוור את האדם הוא יעוור אותו בכל מקרה.
 
לכן נראה לי שראוי מוסרית, מבחינת התועלת לרוב בני האדם, להרבות האושר בעולם, לפרסם את את צד ההיתר.
 
אני יודע שיש צד הלכתי לאסור אבל נדמה לי שראוי לתת את הדעת גם לשיקול המוסרי-תועלתני הן משום "ועשית הישר והטוב" והן מצד הסברה הפשוטה שה' ברא את המוסר ולכן הוראות המוסר הן הוראות האל עצמו וקולו שנשמע בנפשנו פנימה.
 
אשמח לחוות דעתו של הרב ולשמיעת שיקולים נוספים. לשם כך האימייל.
 
בתודה והערכה רבות ובברכה,