שימוש בקרן לידידות

שו”תקטגוריה: הלכהשימוש בקרן לידידות
יצחק שאל לפני חודש 1

שלום הרב, 
אני חייל כרגע שמשרת בקו עזה, יש אצלינו רכב של הקרן לידידות שמחלקת אוכל וממתקים לחיילים האם מותר לקחת

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1

אני חושב שכן. גם בגלל המעורבות של יהודים בעניין. גם בגלל שהמתנות כבר ניתנו באופן כללי, ואחד שלוקח או לא לוקח לא ישנה כלום. ולבסוף, הנימוק הוא לא להרבות את שכרם של גוים בשמים (ביבש קצירה), ולדעתי זה לא שייך כיום.

המצב בקאנטים הגיב לפני חודש 1

“אחד שלוקח לא ישנה כלום” מה עם החצב הקטגורי? ולקנות עוף שחוט בסופרמרקט?

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

אין קשר לצו הקטגורי. טענתי היא שהמתנות כבר ניתנו והלקיחה לא משנה מאומה.

בקאנטים הגיב לפני חודש 1

לקיחה אחת לא, אבל לקיחה ללקיחה מצטרפת לחשבון גדול ואם כולם לא יקחו שוב לא יתנו או שעצם המתנה תאבד משמעות למפרע. לכן חשבתי שזה כלול בצו. ולמה לפיז יש בעיה מוסרית כלשהי לקנות עוף בסופר?

בקאנטים הגיב לפני חודש 1

ועוד שאסור לקנות מן הגנב החפץ שגנב ועוון גדול הוא שהרי מחזיק ידי עוברי עבירה וגורם לו לגנוב גניבות אחרות שאם לא ימצא לוקח אינו גונב ועל זה נאמר חולק עם גנב שונא נפשו

אבל הגיב לפני חודש 1

ושאלה ל’בקאנטים’ –

אם לוקחים את הצו הקטגורי מקאנט – למה יגרע חלקם של אנשי ‘הקרן לידידות’? 🙂

ולגוף השאלה, דומני שנחלקו רבנים, האם מטרתם מיסיונרית או שיש להם כוונה ידידותית אמיתית? וזו כמדומני נקודת המחלוקת.

בברכה, י”פ אורדנר

בקאנטים הגיב לפני חודש 1

לא יגרע חלקם כי יש גם את הנימוק השלישי בתשובה המקורית, ועוד שבעיניי שלי הצו הקטגורי הוא כחלום יעוף וכו’ ואף איני מאמין לאף אדם נבון וחכם שטוען שהוא מחזיק בו ואני דן אותו לכף זכות שרק מפרסם לרבים כדי שיושפעו כיאה וכיאות ותו לא מידי. ומכל מקום ללמוד אנחנו צריכים ונעשה אוזן כאפרכסת אף נפערה הלסת לשתות הדיו מקסת.

ולעיון נוסף הגיב לפני חודש 1

בס”ד א’ בטבת פ”א

הפניות וקישורים לדיעות רבנים לכאן ולכאן, ימצא המיין ב’ויקיפדיה’, ערך הקרן לידידות’, בפרק ‘הביקורת על הקרן לידידות’, ו’תן לחכם ויחכם עוד’.

בברכה, ירון פיש”ל אורדנר

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

במחשבה שנייה, הנימוק של לוקח אחד באמת טעון בירור נוסף. אשרטט בקצרה.
1. בפשטות הצו הקטגורי שייך לעולם המוסר, ולכן לקנות עוף בסופר אינו בעיה הלכתית אלא מוסרית.
2. אמנם לשיטתי יש תוקף לצו הזה גם בהלכה ולכן יש מקום לטענה זו.
3. אמנם יש לחלק שבעוף בסופר גם אם כולם יקנו לא נוצרת בעיה הלכתית אלא מוסרית (הלכתית זה אולי מסייע לדבר עבירה), ואילו כאן אם כולם יקחו יש בעיה הלכתית (קבלת מתנה מגוי).
4. אבל יש לחלק בין נדון דידן לעוף בסופר, שכן גם במצב הנוכחי אין בעיה שהגוי נותן, אלא לכל היותר שהישראל לוקח. ולכן לא ברור לי עד כמה זה נכלל בצו הקטגורי, כי אין בהכרח בעיה במצב שכולם לוקחים יותר מאשר כשאחד לוקח. הבעיה שישראל לוקח זה בעייתו של כל אחד לחוד.
5. לשון אחר: האם אני צריך להימנע מלקחת כדי לא להכשיל אחרים באיסור לקיחת מתנה מגוי? בפרט שכאן זו הכשלה עקיפה מאד, שהרי בפועל מה שכעת מחולק כבר נתרם על ידי הגוים.
6. אבל בטיעון הקטגורי בכלל לא נכון לראות בעיה של הכשלה, שהרי הצו הקטגורי עוסק בניסוי היפותטי (מה היה המצב אילו היפותטית כולם היו לוקחים), ולא בהשפעה מעשית (שאם אני אקח גם אחרים ייקחו). לכן הדיון על הכשלה אינו הדיון כאן.
7. גם לשיטתי בטור 122 שיש לכך השלכות מעשיות, ע”ש, כאן זה לא המצב כי רוב האנשים לא מסכימים לערך הזה (יש מיעוט קטן של חיילים שמחויבים לאיסור לא לקחת מגוי).
ובאמת לפי זה יש לדון האם הצו הקטגורי רלוונטי במקום שבו רוב האנשים לא רואים במצב שזה חוק כללי מצב בעייתי.
8. אלא שכאמור השיקול שאחד שלוקח לא משפיע היה רק שיקול אחד מתוך כמה, ולכן אני עדיין חושב שמותר.

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

אין צורך לומר לאור הבהרותיי כאן, שההלכה לגבי קונה מגנב אינה קשורה לכאן בשום צורה.

אביגדור הגיב לפני חודש 1

למה הטעם של “ביבוש קצירה” לא שייך כיום?

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

הסברתי. הגויים של היום אינם רשעים ואין סיבה למנוע מהם טובה. לכן גם סביר שגאולת ישראל לא תלויה בייבוש הגוים.
ראה גם סקירה כאן עוד סעיפים להקל:
http://asif.co.il/?wpfb_dl=7564

ועוד סברא להקל הגיב לפני חודש 1

ועוד סברא להקל, שאחרי שחדל ה’ להתערב בעולם (כפי הסוד שנתגלה לרמד”א 🙂 – שוב אין חשש שנתינת הצדקה תביא להגברת כוח העכו”ם.

בברכה, שמשון לץ-מאן

בקאנטים הגיב לפני חודש 1

4-5 לא הבנתי כיאות. אכתוב כאמירות והן שאלות היכן הטעות.
אם הבעיה שהישראל לוקח אז ברור שאסור לקחת (כמו שאסור לאכול טרף מדוכן שמחלק בחינם).
אם הבעיה שהמתנה תילקח ע”י ישראלים אז הצו הקטגורי תופס יפה.
אם הבעיה שהגוי נותן אז הלקיחה היא עידוד להבא לנתינה כמו חולק עם גנב (“שאם לא ימצא לוקח אינו גונב”).
7 הפתעה רבתי בעיניי ועוד עלי להרהר בזה.

חיי ראשי שקראתי הטורים שעוסקים בצו קטגורי (13, 67, 122, 252 והמשכיו, 284, אם יש עוד והיו אליהם הפניות מהנ”ל אז קראתי גם אותם) ואף שכולם בפי מצד הדיון והניתוח הם כדבש למתוק והסדרה ב252 עמדתי על רגליי ובירכתי עליה ברכת הנהנין, עדיין הצו הקטגורי עצמו בעיניי מן הוואקום בא ושמה ישוב ובתימהון שמו יכוסה. אלא שתמיד מקנן בי איזה יתוש טורדני לגביו ואני צריך נפחא ובר נפחא שישתיקוֹ.

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

כפי שהסברתי, סעיפים 4-5 עוסקים בשאלת ההכשלה (אח”כ כתבתי שזו לא הנקודה העיקרית בצו הקטגורי). והנה, אם הבעיה הייתה שהגוי נותן, אז טבעי לקשור זאת להכשלה, כי הצטברות מעשינו מביאה לתוצאה האסורה. אבל אם הבעיה היא רק שהישראל לוקח, אזי זה שהגוי נותן הוא רק היכי תמצי ואין בהכרח בעיה בכך שההיכי תמצי נוצר מהצטרפות מעשי כולנו. נכון שאם הגוי לא ייתן ישראל לא יוכלו לקחת, אבל זה כבר קשר עקיף. ועל כך כתבתי את 5 לגבי הכשלה באופן כה עקיף (ואולי זה כמו שאלת “לפני דלפני”).
שים לב שהבעיה שהישראל לוקח אינה בעיה בחפצא כמו אכילת טרף (לזה אין כלל צורך בצו הקטגורי. זה איסור מצד עצמו). הבעיה היא היווצרות זכויות לגוי הנותן. ואם בפועל זה לא נוצר ממעשיי יש להקל.

בקאנטים הגיב לפני חודש 1

האמת שאני לא מצליח לעקוב אחרי החשבון כאן. אנסה שוב בערב, תודה.

אולי ניתן ללבן סוגיות של ‘הצו הקגורי’ בהלכה עם יהודים שומרי מצוות העומדים בראש מערך הקטגוריה, כגון ביועמ”ש מנדלבליט, משנהו רז ניזרי, וסגן פרקליט המדינה שלמה שמברגר, ובכך יתקיים ‘ותשועה ברב יועץ’ 🙂

בברכת ‘הצו הסניגורי’, לוי יצחק דרברמדיקר מאוסטרופול

תיקון הגיב לפני חודש 1

בשורה 3
… שלמה למברגר, ובכך…

השאר תגובה