שיפוט מוסרי לתקנת השבים

שו”תקטגוריה: מוסרשיפוט מוסרי לתקנת השבים
רותם הופמן שאל לפני 10 חודשים

הרב, האם לדעתך ההגיון שמאחורי תקנת השבים הוא הגיון מוסרי? האם יש משמעות לרמה המוסרית של האוכלוסייה שכלפיה פוסקים ביחס לפסיקה של דין צדק? האם יש מקום לטעון שמן הראוי היה לפסוק כבית שמאי, כנגד תקנת השבים, והפסיקה דאז נבעה משיקולים חברתיים מקומיים ולכן אין מקום היום לקבל אותה? השאלה נובעת מההשוואה בין המימרא של שמואל על תשובתם של אנשי נינוה ‘אפילו גזל מריש ובנאו בבירה – מקעקע כל הבירה כולה ומחזיר מריש לבעליו’ (בבלי תענית טז.) לבין ‘ההיא סבתא דאתאי לקמיה דרב נחמן, אמרה ליה: ריש גלותא וכולהו רבנן דבי ריש גלותא בסוכה גזולה הוו יתבי! צווחה ולא אשגח בה רב נחמן. אמרה ליה: איתתא דהוה ליה לאבוהא תלת מאה ותמני סרי עבדי צווחא קמייכו ולא אשגחיתו בה? אמר להו רב נחמן: פעיתא היא דא, ואין לה אלא דמי עצים בלבד’ רש”י-..מפני תקנת השבים..(בבלי סוכה לא.)

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 10 חודשים

יש סוגיות חלוקות וחכמים חלוקים בהרבה מאד סוגיות. האפשרות לפסוק מסורה לכל אחד, כל עוד התלמוד עצמו לא אמר את דברו. ובהחלט הפסיקה יכולה וצריכה להיות פונקציה של המצב והנסיבות.
פסיקה כבית שמאי היא יותר בעייתית, שכן התלמוד הכריע שב”ש במקום ב”ה אינה משנה. אמנם מצינו אמוראים שלמרות זאת פסקו כב”ש. לי נראה שמי שסובר בכב”ש יכול לפסוק כמותם. מה שנאמר הוא שאין לסמוך עליהם כנגד ב””ה. אבל מי שפוסק כך כי זה מה שהוא עצמו סובר, העובדה שגם ב”ש חושבים כך אינה ריעותא. גם בנדון דידן, אתה לא פוסק כב”ש אלא פוסק כדעתך, אלא שב”ש גם הם חשבו כך.

רותם הגיב לפני 10 חודשים

השאלה הראשונה היא האם השיקול המעשי הוא חלק מהשאלה המוסרית או שהוא רובד נוסף, של מדיניות? או שאפשר לומר שאין מה להפריד ביניהם כיוון שאין משמעות למוסר שאינו מעשי?

mikyab צוות הגיב לפני 10 חודשים

אין כאן שאלה מוסרית בכלל. זו רק שאלה פרקטית-תוצאתית: מה יגרום לאנשים לעשות תשובה.

השאר תגובה