שכיחת התורה, והתורה בימי הבית הראשון

שו”תקטגוריה: אמונהשכיחת התורה, והתורה בימי הבית הראשון
K שאל לפני 2 חודשים

ב”ה
שלום הרב מיכי,
רציתי לשאול מה אתה חושב על קושית igod, מחלק 10:
קיימת שאלה שרואים נתק במסורת בזמן ישאיהו וכן נתקלים בכך עוד פעמים בודדות בתנ”ך, אף שלא נשמע לי סביר שהכוונה בכך שהם שכחו את עצם יציאת מצרים או מעמד הר סיני, והרי ממציאת ספר התורה גופא סביר להניח שהם ידעו מראש למה לצפות והכירו את משרע”ה,
אך עדיין משמע שהם שכחו חלקים מהמצוות כפי שמשמע שם (אולי פסח?). ואם כך, האם ניתן לומר שהתקיים נתק לגבי התורה שבעל פה? זאת אומרת, שבמידה ואכן מצוות כה בסיסיות הם לא קיימו, אז לא ניתן לתת אמון במושג – “תורה שבעל פה”, כי לא ניתנה סמכות לחכמים לדרוש את התורה, כפי שלא נראה שבתקופתם התעסקו יותר מידיי בענייני התורה.
2. כמו כן, כיצד הרב מבין את דברי חז”ל על לימוד התורה בימי בית ראשון, כפי שלמשל בזמן חזקיהו נאמר שלא מצאו תינוק ותינוקת איש ואשה שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה.
וכן כמדמוני חז”ל מסבירים את המו”מ ההלכתי בין משה ואהרן לגבי שעיר החטאת שדרוש דרש משה אותו.
וכן לגבי עותנאיל בן קנז בפילפולו וכו’.
כיצד הרב מבין את כל המימרות הללו? האם זה כפשוטו או שבאו לבטא רעיון אחר, ואיזה? האם מדובר בקריאה “אנכרוניסטית” של התנ”ך?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 חודשים
  1. ראה במחברת החמישית (שיחה חמישית בספר המצוי הראשון).
  2. אין הכרח ללמוד אותן כפשוטן. אלו מדרשי אגדה.
K הגיב לפני 2 חודשים

1. התכוונתי רק לתושב”ע אכן לא לתושב”כ שלשם אין קושיה מכך.
2. בכל אופן, הנחתי שאתה לא תופס אותם כפשטם, אז כיצד אתה מבין אותם? מה זה מסמל בידיוק?

מיכי הגיב לפני 2 חודשים

כל דבר לגופו. אולי בא לומר שמבחינתנו כל פרטי ההלכה יש לראותם כאילו באו מסיני. או שסתם רצו לנעוץ את ההלכות הללו בהיסטוריה. ואולי חז”ל באמת האמינו באנכרוניזם הזה. לא נראה לי מעניין/חשוב.

השאר תגובה