שכיחת התורה, והתורה בימי הבית הראשון

ב"ה
שלום הרב מיכי,
רציתי לשאול מה אתה חושב על קושית igod, מחלק 10:
קיימת שאלה שרואים נתק במסורת בזמן ישאיהו וכן נתקלים בכך עוד פעמים בודדות בתנ"ך, אף שלא נשמע לי סביר שהכוונה בכך שהם שכחו את עצם יציאת מצרים או מעמד הר סיני, והרי ממציאת ספר התורה גופא סביר להניח שהם ידעו מראש למה לצפות והכירו את משרע"ה,
אך עדיין משמע שהם שכחו חלקים מהמצוות כפי שמשמע שם (אולי פסח?). ואם כך, האם ניתן לומר שהתקיים נתק לגבי התורה שבעל פה? זאת אומרת, שבמידה ואכן מצוות כה בסיסיות הם לא קיימו, אז לא ניתן לתת אמון במושג – "תורה שבעל פה", כי לא ניתנה סמכות לחכמים לדרוש את התורה, כפי שלא נראה שבתקופתם התעסקו יותר מידיי בענייני התורה.
2. כמו כן, כיצד הרב מבין את דברי חז"ל על לימוד התורה בימי בית ראשון, כפי שלמשל בזמן חזקיהו נאמר שלא מצאו תינוק ותינוקת איש ואשה שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה.
וכן כמדמוני חז"ל מסבירים את המו"מ ההלכתי בין משה ואהרן לגבי שעיר החטאת שדרוש דרש משה אותו.
וכן לגבי עותנאיל בן קנז בפילפולו וכו'.
כיצד הרב מבין את כל המימרות הללו? האם זה כפשוטו או שבאו לבטא רעיון אחר, ואיזה? האם מדובר בקריאה "אנכרוניסטית" של התנ"ך?